מ"ג ישעיהו לד ה


<< · מ"ג ישעיהו · לד · ה · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי רותה בשמים חרבי הנה על אדום תרד ועל עם חרמי למשפט

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי רִוְּתָה בַשָּׁמַיִם חַרְבִּי הִנֵּה עַל אֱדוֹם תֵּרֵד וְעַל עַם חֶרְמִי לְמִשְׁפָּט.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־רִוְּתָ֥ה בַשָּׁמַ֖יִם חַרְבִּ֑י הִנֵּה֙ עַל־אֱד֣וֹם תֵּרֵ֔ד וְעַל־עַ֥ם חֶרְמִ֖י לְמִשְׁפָּֽט׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי רותה בשמים חרבי" - להרוג שרים של מעלה ואחר כך תרד על עמלק למטה שאין כל אומה לוקה עד שילקה שר שלה במרום "עם חרמי" - עם מלחמתי ל' משנה (כתובות יז) בשעת חירום שנו וכן (מלכים א כ) את איש חרמי דאחאב

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"רותה" - ענין שביעה כמו כגן רוה (לקמן נח)

"חרמי" - מלשון חרם ושממה או הוא ענין רשת וכן איש חרמי (מלכים א' כ) והוא מלשון יצודו חרם (מיכה ז'

מצודת דוד

"הנה" - אח"ז הנה חרד על בבל ועל העם אשר גזרתי להחרימו או על העם אשר ילכד בחרמי עליו תרד לעשות משפט

"כי רותה" - בתחלה תהיה חרבי רוה בשמים מדם שרה של בבל והוא ענין משל בלשון הנהוג בבן אדם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי רותה", יען מדמה במליצתו חרב ה' לגוף טורף ואוכל דם הרוגים וחלבם, אומר בל תחשבו כי אעשה כ"ז בלא משפט, לא כן, כי אחר שתשבע חרבי בשמים, (כי עם השרים למעלה לא אבא במשפט רק בדרך נקמה), הנה אח"כ אז "על אדום תרד למשפט", כמ"ש ונשפטתי אתו (יחזקאל ל"ט), והנה אדום קורא העם הידוע שהיו עובדי פסילים וכוכבים, ובצרה היה ראש עיר אמונתם ששם יושב הכהן הראש, ואותם קורא "עם חרמי", שהיא בצרה שיש לו אתה ריב אמונה, ועם אדום ובצרה יבא למשפט:

 

<< · מ"ג ישעיהו · לד · ה · >>