פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישובו אחרי כן וישבו את העבדים ואת השפחות אשר שלחו חפשים ויכבישום [ויכבשום] לעבדים ולשפחות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּשׁוּבוּ אַחֲרֵי כֵן וַיָּשִׁבוּ אֶת הָעֲבָדִים וְאֶת הַשְּׁפָחוֹת אֲשֶׁר שִׁלְּחוּ חָפְשִׁים ויכבישום [וַיִּכְבְּשׁוּם] לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּשׁ֙וּבוּ֙ אַחֲרֵי־כֵ֔ן וַיָּשִׁ֗בוּ אֶת־הָֽעֲבָדִים֙ וְאֶת־הַשְּׁפָח֔וֹת אֲשֶׁ֥ר שִׁלְּח֖וּ חׇפְשִׁ֑ים ויכבישום וַֽיִּכְבְּשׁ֔וּם לַעֲבָדִ֖ים וְלִשְׁפָחֽוֹת׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

ותבו בתר כן ואתיבו ית עבדין וית אמהתא דפטרו בני חורין וכבישונון לעבדין ולאמהן:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"וישובו", כפי הנראה שבעת ההיא היו רבים מדלת העם נכבשים לעבדים אל הנושים שנשו בהם, ובעת המצור התירא המלך שימרדו אז לצאת אל נבוכדנצר כדי שיפטרו מעבדות ולכן כרתו ברית לשלחם. שכן קרה אל הרומיים בימי קדם שבעת מלחמה הוכרחו לקרא דרור להמשועבדים להם בעד חובותיהם להשקיט המרד כידוע בקורות ימי קדם. ואחר שנסתלק המצור שבו והחזיקו בם לעבדים ושפחות, ובזה חטאו בשתים,

  • א) מה שעברו על הברית והשבועה,
  • ב) מה שכבשום לעבדים אחר שהיו חפשים וזה גזל גמור גזלת נפשות:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וישובו" - אח"ז נתחרטו והחזירו את העבדים וגו' ותפשו בהם בחזקה להיות להם לעבדים ולשפחות

מצודת ציון

"ויכבשום" - ענין התפיסה בחזקה כמו ויש מבנותינו נכבשות (נחמיה ה)