מ"ג ירמיהו לב לב


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
על כל רעת בני ישראל ובני יהודה אשר עשו להכעסני המה מלכיהם שריהם כהניהם ונביאיהם ואיש יהודה וישבי ירושלם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַל כָּל רָעַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר עָשׂוּ לְהַכְעִסֵנִי הֵמָּה מַלְכֵיהֶם שָׂרֵיהֶם כֹּהֲנֵיהֶם וּנְבִיאֵיהֶם וְאִישׁ יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָ͏ִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַל֩ כׇּל־רָעַ֨ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֜ל וּבְנֵ֣י יְהוּדָ֗ה אֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ לְהַכְעִסֵ֔נִי הֵ֤מָּה מַלְכֵיהֶם֙ שָׂרֵיהֶ֔ם כֹּהֲנֵיהֶ֖ם וּנְבִיאֵיהֶ֑ם וְאִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה וְיֹשְׁבֵ֖י יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ואיש" - ענינו גדול וחשוב וכן הלוא איש אתה (שמואל א כו

מצודת דוד

"ואיש יהודה" - כל גדול וחשוב ביהודה

"ונביאיהם" - הם נביאי השקר

"על כל רעת" - מוסב למקרא של מעלה לומר שהיה על אפי להסירה בעבור כל רעת בני ישראל וגו' ולכן לא הסרתיה מזמן רב כי ההסרה היה על אפי

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"על כל רעת בני ישראל ובני יהודה" שלא חטאו לתיאבון רק "להכעיסני", ולא שחטאו יחידים רק "המה מלכיהם כהניהם ונביאיהם" (כמ"ש הכהנים לא אמרו איה ה' וכו' למעלה ב') וגם כלל האומה בין "איש יהודה" ובין "יושבי ירושלים":