מ"ג ירמיהו כא ט
<< · מ"ג ירמיהו · כא · ט · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הישב בעיר הזאת ימות בחרב וברעב ובדבר והיוצא ונפל על הכשדים הצרים עליכם יחיה [וחיה] והיתה לו נפשו לשלל
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַיֹּשֵׁב בָּעִיר הַזֹּאת יָמוּת בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַדָּבֶר וְהַיּוֹצֵא וְנָפַל עַל הַכַּשְׂדִּים הַצָּרִים עֲלֵיכֶם יחיה [וְחָיָה] וְהָיְתָה לּוֹ נַפְשׁוֹ לְשָׁלָל.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַיֹּשֵׁב֙ בָּעִ֣יר הַזֹּ֔את יָמ֕וּת בַּחֶ֖רֶב וּבָרָעָ֣ב וּבַדָּ֑בֶר וְהַיּוֹצֵא֩ וְנָפַ֨ל עַל־הַכַּשְׂדִּ֜ים הַצָּרִ֤ים עֲלֵיכֶם֙ יחיה וְחָיָ֔ה וְהָיְתָה־לּ֥וֹ נַפְשׁ֖וֹ לְשָׁלָֽל׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ונפל" - ענין השכנה ונטיה כמו אל הכשדים אתה נופל (לקמן לז)
"לשלל" - ענין ביזה
מצודת דוד
"וחיה" - ישאר חי וירויח נפשו כאלו שללה לעצמו מיד ההורגים
"ונפל" - ישכון אל הכשדים להיות סר למשמעתם
"בחרב וגו'" - ר"ל באחד מאלהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
<< · מ"ג ירמיהו · כא · ט · >>