מ"ג ירמיהו כא ה
<< · מ"ג ירמיהו · כא · ה · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונלחמתי אני אתכם ביד נטויה ובזרוע חזקה ובאף ובחמה ובקצף גדול
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְנִלְחַמְתִּי אֲנִי אִתְּכֶם בְּיָד נְטוּיָה וּבִזְרוֹעַ חֲזָקָה וּבְאַף וּבְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדוֹל.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְנִלְחַמְתִּ֤י אֲנִי֙ אִתְּכֶ֔ם בְּיָ֥ד נְטוּיָ֖ה וּבִזְר֣וֹעַ חֲזָקָ֑ה וּבְאַ֥ף וּבְחֵמָ֖ה וּבְקֶ֥צֶף גָּדֽוֹל׃
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ביד נטויה" - אחז במשל מגבור הנלחם ונוטה ידו מול האויב
"ונלחמתי" - ר"ל אגביר הכשדים עליכם כאלו אני נלחם עמכםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"ביד נטויה ובזרוע חזקה". בכ"מ אמר יד חזקה וזרוע נטויה, לבד פה? כי היד מציין את הדבר, וזרוע נטויה מציין החרב כמ"ש חז"ל, כי היד הוא הפועל בבלי אמצעי ומציין את הדבר שבא בלא אמצעי, והזרוע תפעול ע"י אמצעי שהוא היד, שהזרוע תניע את היד הפועלת, ומציין את החרב שיפעול ה' ע"י אמצעי שהוא יד האויב, ובעכו"ם היד שהיא הדבר חזקה, לא כן אצל ישראל שבא ברחמים, כמ"ש כל המחלה אשר שמתי במצרים וכו'. וכן אצל עכו"ם הזרוע נטויה אבל אצל ישראל היא חזקה כי יניע יד האויב ומחזיק בו בחזקה בל יעשה מעצמו (שזה ציין מלת נטויה שהוא ההתפשטות) רק לפי פעולת ה' והשגחתו:
"באף ובחמה ובקצף גדול". ההבדל ביניהם, שאף הוא החרון הגלוי. והחמה היא הפנימית השמורה בלב. והקצף הוא מה ששוקל העונש כפי החטא עין בעין, וכפי גודל החטא יגדל הקצף:<< · מ"ג ירמיהו · כא · ה · >>