פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועשה הרעה [הרע] בעיני לבלתי שמע בקולי ונחמתי על הטובה אשר אמרתי להיטיב אותו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעָשָׂה הרעה [הָרַע] בְּעֵינַי לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ בְּקוֹלִי וְנִחַמְתִּי עַל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְהֵיטִיב אוֹתוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעָשָׂ֤ה הרעה הָרַע֙ בְּעֵינַ֔י לְבִלְתִּ֖י שְׁמֹ֣עַ בְּקוֹלִ֑י וְנִֽחַמְתִּי֙ עַל־הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אָמַ֖רְתִּי לְהֵיטִ֥יב אוֹתֽוֹ׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ועשה הרע בעיני" שזה כמו במשל ונשחת הכלי, "ונחמתי על הטובה אשר אמרתי להיטיב אותו" כמ"ש במשל ושב ויעשהו כלי אחר, שאז אשברנו כדי לתקנו, והנה בהרעה אמר "אשר חשבתי להרע לו", ובהטובה אמר "אשר אמרתי להיטיב", כי בענין הרע מתנחם גם על המחשבה בענין שהרעה תתבטל לגמרי, אבל בענין הטוב מתנחם רק מן האמירה לא מן המחשבה כי מחשבת ההטבה נשארה גם עתה, כי גם השבירה הוא כדי לתקן ולהיטיב וזה רמז במ"ש להיטיב אותו שהיל"ל להיטיב לו, שר"ל בכונת הנמשל שמתנחם על הטובה ותכלית ההתנחמות הוא כדי להיטיב את האיש ולהחזירו למוטב:


 

<< · מ"ג ירמיהו · יח · י · >>