פתיחת התפריט הראשי

מ"ג יחזקאל מ יא

מקראות גדולות יחזקאל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וימד את רחב פתח השער עשר אמות ארך השער שלוש עשרה אמות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּמָד אֶת רֹחַב פֶּתַח הַשַּׁעַר עֶשֶׂר אַמּוֹת אֹרֶךְ הַשַּׁעַר שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּ֛מׇד אֶת־רֹ֥חַב פֶּתַח־הַשַּׁ֖עַר עֶ֣שֶׂר אַמּ֑וֹת אֹ֣רֶךְ הַשַּׁ֔עַר שְׁל֥וֹשׁ עֶשְׂרֵ֖ה אַמּֽוֹת׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וּמְשַׁח יַת פּוּתְיָא דְמַעֲלָנָא דְתַרְעָא עֲסַר אַמִין אוּרְכָּא דְתַרְעָא תְּלַת עַסְרֵי אַמִין:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"רחב פתח השער" - רוחב חלל הפתח וכן שנינו כל הפתחים רחבן י' אמות

"אורך השער" - הוא חלל אולם השער מן הצפון לדרום

"שלש עשרה אמות" - י' כנגד חלל הפתח ואמה וחצי לכאן ואמה וחצי לכאן ואל תתמה שאצל הפתח קורהו רוחב ואצל חלל האולם קורהו אורך שהפתח גובהו הוא ארכו והרחב מסף אל סף והאולם לפי שמשך בליטת חללו מן המזרח למערב פחות ממדת חללו מן הצפון לדרום שזו שמונה אמות וזו י"ג קורא את המדה היתירה אורך והרי עדות לדבר במשכנא (דמלכים א') והאולם על פני היכל הבית כ' אמה ארכו על פני רוחב הבית נמצא מן הצפון לדרום קרוי להיכל רוחב ולאולם קרוי אורך לפי שההיכל מדתו מן המזרח למערב יתירה על מצפון לדרום ובאולם חלוף למדת שהמידה היתירה קרוי אורך

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"וימד", עתה מדד את השער בעצמו והיה "רוחב פתח השער" מצפון לדרום "עשר אמות", ואורך השער "ממזרח למערב היה "שלש עשרה אמות"", שכבר בארנו שרוחב קיר החצר היה שלש עשרה אמות (כי נחלק לשני ספים כל סף שש אמות ואמה אחת באמצע כנ"ל (פסוק ו') והיה ארכו י"ג אמה:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שלש עשרה אמות" - עשר מול חלל השער ואמה ומחצה משוכה לכל צד מחלל השער ולהלן

"אורך השער" - הוא החלל שבין כותלי אולם השער (ואין לתמוה על שקורא לחלל הפתח בלשון רוחב ולחלל האולם קורא בלשון אורך כי כלפי שקורא בענין לגובה השער בלשון אורך ראוי א"כ לקרוא מהסף להסף בלשון רוחב אבל האולם הלא משך הבליטה לפנים היה עשרה אמות ובין הכתלים היו י"ג אמות והיתירה במדה ראוי לקרות בלשון אורך)

"את רוחב" - הוא רוחב חלל פתח השער ממזוזה למזוזה

<< · מ"ג יחזקאל · מ · יא · >>