פתיחת התפריט הראשי

מ"ג יחזקאל כז ג

מקראות גדולות יחזקאל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואמרת לצור הישבתי [הישבת] על מבואת ים רכלת העמים אל איים רבים כה אמר אדני יהוה צור את אמרת אני כלילת יפי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאָמַרְתָּ לְצוֹר הישבתי [הַיֹּשֶׁבֶת] עַל מְבוֹאֹת יָם רֹכֶלֶת הָעַמִּים אֶל אִיִּים רַבִּים כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה צוֹר אַתְּ אָמַרְתְּ אֲנִי כְּלִילַת יֹפִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאָמַרְתָּ֣ לְצ֗וֹר הישבתי הַיֹּשֶׁ֙בֶת֙ עַל־מְבוֹאֹ֣ת יָ֔ם רֹכֶ֙לֶת֙ הָֽעַמִּ֔ים אֶל־אִיִּ֖ים רַבִּ֑ים
   כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה צ֕וֹר אַ֣תְּ אָמַ֔רְתְּ אֲנִ֖י כְּלִ֥ילַת יֹֽפִי׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וְתֵימַר לְצוֹר דְיַתְבָא עַל מִגְרַשׁ מָחוֹזֵי יַמָא מְסַפְּקָא סְחוֹרָא לְעַמְמַיָא לְנַגְוָן סַגִיאִין כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים צוֹר אַתְּ אֲמַרְתְּ אֲנָא מְשַׁכְלְלָא בְּשׁוּפְרִי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"על מבואות ים" - על הנמל שהספינות באות עד החומה והשערים והרבה כרכין יושבין על הים ואינה מקום נמל ואין הספינות יכולות לקרב אליהם

"מבואות ים" - פור"ט בלע"ז

"רוכלת העמים" - כך היה מנהגם סוחרים הבאים לה זה מצפון וזה מדרום לא היו רשאין לעשות סחורה זה עם זה אלא יושבי העיר לוקחין מזה ומוכרין לזה

"את אמרת אני כלילת יופי" - עד עכשיו הכל אומרי' על ירושלים כלילת יופי (איכה ב) משוש כל הארץ (תהלים מח) עכשיו את מתגאה לומר אני כלילת היופי סוף גמר היופי כלול בי

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הישבת על מבואות ים" וכל אניות המסחר באים לשם ומניחים שם סחורותיהם ועי"כ "היא רכלת העמים אל איים רבים" הרוכל הוא הלוקח הסחורה מן הסוחר הגדול ומחזיר אותה ממקום למקום למכרה לאחדים ואת מקבלת את הסחורה מן הסוחרים הגדולים ומוכרת אותה אל האיים שבים כרוכל, "צור את אמרת אני כלילת יופי" ר"ל את מתפארת שהיופי שלך היא מצד עצמך וזה שקר, כי:


ביאור המילות

"כלילת יופי". משתתף עם מלת כל. השלמת היופי בכללו וכן כללו יפיך גמרוהו בש והלוחות הדקים שבצדי הספינה שמחוברים זוגות אל הצד קורא לוחותים (בפסוק הקודם) ולי נראה ממ"ש קרשך בלשון יחיד שהוא על העץ שעורכים בו הספינה (דער רודער), ובזה יוצדק מה שהיה משן שנולד בארץ אשור והביאו מאיי כתים לצור. ולפי' הראשון נראה ששן הוא מענין שן הסלע. שהוא מקום החזק והמוצק של הסלע:

"ואשורים". מענין תדהר ותאשור (ישעיה ס'), מן הארז לקחו שן הארץ ותקפו ועשו ממנו קרשי הספינה:
 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"רוכלת העמים" - המספקת סחורה אל העמים להביאה אל איים רבים

"צור את אמרת" - ר"ל את צור אמרת אני כלולה בכל מיני יופי

"לצור" - על צור

"על מבואות ים" - על הנמל מקום שהספינות באים

מצודת ציון

"מבואת" - מלשון ביאה

"רוכלת" - סוחרת כמו בעיר רוכלים שמו (לעיל י"ז)

"כלילת" - מלשון כל וכן מכלל יופי (תהלים נ')

<< · מ"ג יחזקאל · כז · ג · >>