מ"ג יחזקאל ד יב
<< · מ"ג יחזקאל · ד · יב · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועגת שערים תאכלנה והיא בגללי צאת האדם תעגנה לעיניהם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעֻגַת שְׂעֹרִים תֹּאכֲלֶנָּה וְהִיא בְּגֶלְלֵי צֵאַת הָאָדָם תְּעֻגֶנָה לְעֵינֵיהֶם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעֻגַ֥ת שְׂעֹרִ֖ים תֹּאכְﬞלֶ֑נָּה וְהִ֗יא בְּגֶֽלְﬞלֵי֙ צֵאַ֣ת הָֽאָדָ֔ם תְּעֻגֶ֖נָה לְעֵינֵיהֶֽם׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"והיא" - החררה ההיא תאפינה לעשותה עוגה על גחלים הנעשים מגללי צאת האדם שהדליקו באש אחר שנתייבשו
"לעיניהם" - בני הגולה יראו בעיניהם כאשר תאפנה על גחלי גללי צאת האדם
"ועוגת שעורים תאכלנה" - החררה אשר תאכלנה תהיה משעורים וגם זה לאות שמעקת רעבון יאכלו עוגת שעורים שהוא מאכל בהמות
מצודת ציון
"ועוגת" - היא חררה האפויה ע"ג גחלים וכן עוגה בלי הפוכה (הושע ז)
"בגללי" - כן נקרא הצואה כמו כגללו לנצח יאבד (איוב כ)ולתוספת ביאור אמר צאת האדם
"תעגנה" - מלשון עוגה ר"ל תאפינה לעשותה עוגהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) יאכל עוגת שעורים שהוא מאכל בהמה, לרמוז על ימי גלותם שיהיה אחרי תום המצור, שיהיה מאכלם מאכל בהמה כמו שהם עזבו צורתם הישראלית ונזורו אחור להיות כבע"ח בלתי מדברים,
- ב) "שיאפה העוגה בגללי צאת האדם", להורות שהגם שמאכלם מאכל בהמה, צואתם וטומאתם היא אנושית שהיא טמאה ומוסרחת, כי חטאו בצורתם שהיא הנפש המדברת אשר טמאוה:
ביאור המילות
"בגללי", צואה יבשה המתגלגלת:
"תעגינה", פעל משם עוגה תעשנה עוגה:<< · מ"ג יחזקאל · ד · יב · >>