פתיחת התפריט הראשי

מ"ג יחזקאל ד א

מקראות גדולות יחזקאל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואתה בן אדם קח לך לבנה ונתתה אותה לפניך וחקות עליה עיר את ירושלם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאַתָּה בֶן אָדָם קַח לְךָ לְבֵנָה וְנָתַתָּה אוֹתָהּ לְפָנֶיךָ וְחַקּוֹתָ עָלֶיהָ עִיר אֶת יְרוּשָׁלָ‍ִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאַתָּ֤ה בֶן־אָדָם֙ קַח־לְךָ֣ לְבֵנָ֔ה וְנָתַתָּ֥ה אוֹתָ֖הּ לְפָנֶ֑יךָ וְחַקּוֹתָ֥ עָלֶ֛יהָ עִ֖יר אֶת־יְרוּשָׁלָֽ‍ִם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לבנה" - טויל"ה בלע"ז ויש מהם שהם גדולות

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"קח לך לבנה" הורה בזה כי ירושלים אין הוייתה ומציאותה רק ע"י השגחת ה' ורצונו, כי היא בעצמה זולתו היא לבנה היולאנית גולמיית בלי שום צורה, רק ע"י "שתתן אותה לפניך" שזה רמז על ששם ה' אותה לפניו וישים עיני השגחתו עליה, עי"כ "וחקות עליה עיר" נבנית על תילה עליה עיר מושב ולהיותה "ירושלים" קרית מלך רב:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונתתה" - העמידה מול פניך וחקוק עליה צורת עיר וחזר ופירש את ירושלים

מצודת ציון

"לבנה" - עשוי מן הטיט ומייבשים בחמה או שורפים אותה באש וכן נלבנה לבנים (בראשית יא)

"וחקות" - מלשון חקיקה