מ"ג יהושע כד טז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויען העם ויאמר חלילה לנו מעזב את יהוה לעבד אלהים אחרים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּעַן הָעָם וַיֹּאמֶר חָלִילָה לָּנוּ מֵעֲזֹב אֶת יְהוָה לַעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּ֤עַן הָעָם֙ וַיֹּ֔אמֶר חָלִ֣ילָה לָּ֔נוּ מֵעֲזֹ֖ב אֶת־יְהֹוָ֑ה לַעֲבֹ֖ד אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִֽים׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וַאֲתֵיב עַמָא וַאֲמַר חַס לָנָא מִלְמִשְׁבַּק יַת פּוּלְחָנָא דַייָ לְמִפְלַח לְטַעֲוַת עַמְמַיָא:

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויען העם וגו'". וענה העם כי חלילה להם מעבוד אלהים אחרים עם ראותם הטובות והנפלאות שחננם הש"י:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויען העם". ענו לאמר כי לא יעזבו את ה', ונתנו ע"ז ארבעה טעמים. א] מצד החיוב המוטל עליהם, "כי ה' אלהינו הוא המעלה אותנו ואת אבותינו" כו', ובזה קנה אותנו קנין הגוף להיות לו לעבדים, כי עבדים היינו במצרים והפודה עבד מבית רבו קנה אותו לעצמו (וזה טעם שנז' בטעמי רוב המצות, יציאת מצרים, כי עי"כ נשתעבדו אל האדון אשר הוציאם מבית עבדים). ב] מצד יראת הרוממות, "ואשר עשה לעינינו את האותות הגדולות האלה", שבזה הכרנו יכלתו וכחו לשדד המערכות. ג] מצד התועלת ועז"א "וישמרנו מכל הדרך אשר הלכנו בה", ששמר אותנו בין בספוק צרכנו במדבר, בין במלחמת העמים כאשר ישמור איש את בנו, ולמה נעזוב מקור מים חיים. ד] מצד יראת הנזק, ועז"א:

<< · מ"ג יהושע · כד · טז · >>