מ"ג יהושע יד יב


<< · מ"ג יהושע · יד · יב · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועתה תנה לי את ההר הזה אשר דבר יהוה ביום ההוא כי אתה שמעת ביום ההוא כי ענקים שם וערים גדלות בצרות אולי יהוה אותי והורשתים כאשר דבר יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעַתָּה תְּנָה לִּי אֶת הָהָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה בַּיּוֹם הַהוּא כִּי אַתָּה שָׁמַעְתָּ בַיּוֹם הַהוּא כִּי עֲנָקִים שָׁם וְעָרִים גְּדֹלוֹת בְּצֻרוֹת אוּלַי יְהוָה אוֹתִי וְהוֹרַשְׁתִּים כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעַתָּ֗ה תְּנָה־לִּי֙ אֶת־הָהָ֣ר הַזֶּ֔ה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהֹוָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא כִּ֣י אַתָּֽה־שָׁמַ֩עְתָּ֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא כִּֽי־עֲנָקִ֣ים שָׁ֗ם וְעָרִים֙ גְּדֹל֣וֹת בְּצֻר֔וֹת אוּלַ֨י יְהֹוָ֤ה אוֹתִי֙ וְה֣וֹרַשְׁתִּ֔ים כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהֹוָֽה׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וּכְעַן הַב לִי יַת טוּרָא הָדֵין דְמַלֵיל יְיָ בְּיוֹמָא הַהוּא אֲרֵי אַתְּ שְׁמַעְתָּא בְּיוֹמָא הַהוּא אֲרֵי גִבָּרִין תַמָן וְקִרְוִין רַבְרְבָן כְּרִיכָן מָאִים יְהֵא מֵימְרָא דַייָ בְּסַעֲדִי וְאֵירְתִינוּן כְּמָא דִי מַלֵיל יְיָ:

רבי ישעיה די טראני

לפירוש "רבי ישעיה די טראני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כִּי עֲנָקִים שָׁם" - פירוש, אף על פי שכתוב למעלה: "וַיָּבֹא יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא וַיַּכְרֵת אֶת הָעֲנָקִים מִן הָהָר מִן חֶבְרוֹן מִן דְּבִר" (יהושע יא, כא), אין מוקדם ומאוחר בתורה. שאחר שניתן הר חברון לכלב עלה יהושע והורישם. ואף על פי שכלב הורישם, כדכתיב: "וַיֹּרֶשׁ מִשָּׁם כָּלֵב אֶת שְׁלוֹשָׁה בְּנֵי הָעֲנָק... וַיַּעַל מִשָּׁם אֶל יֹשְׁבֵי דְּבִר" (יהושע טו, טו), כל מה שכבש בימי יהושע נקרא על שמו. "וְעָרִים גְּדֹלוֹת" - הרבה ערים היו באותו הר, וכל ההר נקרא על שם חברון.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"בצורות" - חזקות והוא מלשון צור

"אותי" - עמי אף כי הוא בחול"ם וכן (יחזקאל ב א)ואדבר אותך

"והורשתים" - וגרשתים 

מצודת דוד

"אולי ה' אותי" - אולי יהיה ה' עמי לכבשם ולגרשם כאשר דבר לתת לי

"כי ענקים שם" - ומי יעצר כח להלחם בם

"ביום ההוא" - אשר הלכנו לתור את הארץ

"ההר הזה" - זה חברון

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ועתה תנה לי את ההר". כי לכן החיה אותי וחזק כחי כדי שאנכי אורישם, כאשר דבר ה' וזרעו יורישנה: "אולי ה' אותי". היו ראוי אתי, ויל"פ כמו וה' אותי כגבור עריץ

(ירמיה כ, יא), שפרשתי ה' אות שלי, או מענין איתן וחוזק: "על כן היתה". ר"ל שלא הגיע כ"כ בחלקו לפי חלק הגלגולת, רק היה לו בשכר:

<< · מ"ג יהושע · יד · יב · >>