מ"ג יהושע יד ד
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי היו בני יוסף שני מטות מנשה ואפרים ולא נתנו חלק ללוים בארץ כי אם ערים לשבת ומגרשיהם למקניהם ולקנינם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי הָיוּ בְנֵי יוֹסֵף שְׁנֵי מַטּוֹת מְנַשֶּׁה וְאֶפְרָיִם וְלֹא נָתְנוּ חֵלֶק לַלְוִיִּם בָּאָרֶץ כִּי אִם עָרִים לָשֶׁבֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶם לְמִקְנֵיהֶם וּלְקִנְיָנָם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־הָי֧וּ בְנֵֽי־יוֹסֵ֛ף שְׁנֵ֥י מַטּ֖וֹת מְנַשֶּׁ֣ה וְאֶפְרָ֑יִם וְלֹֽא־נָתְנוּ֩ חֵ֨לֶק לַלְוִיִּ֜ם בָּאָ֗רֶץ כִּ֤י אִם־עָרִים֙ לָשֶׁ֔בֶת וּמִ֨גְרְשֵׁיהֶ֔ם לְמִקְנֵיהֶ֖ם וּלְקִנְיָנָֽם׃
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ומגרשיהם" - הם הבנינים הסמוכים להעיר מחוץ לחומה וכאלו נגרשו ממנה
"למקניהם" - הם בהמות גסות
"ולקנינם" - הם בהמות דקות
מצודת דוד
"לשבת" - רצה לומר לבד לדור בהם ולא להיות שלהם לגמרי
"כי היו" - רצה לומר לפי שבני יוסף נחלקו לשתי מטות והיו אם כן תשעה וחצי לבד הלוים אבל ללוים לא נתנו נחלה לא משה ולא יהושוע