מ"ג יהושע ב כב


<< · מ"ג יהושע · ב · כב · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וילכו ויבאו ההרה וישבו שם שלשת ימים עד שבו הרדפים ויבקשו הרדפים בכל הדרך ולא מצאו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ הָהָרָה וַיֵּשְׁבוּ שָׁם שְׁלֹשֶׁת יָמִים עַד שָׁבוּ הָרֹדְפִים וַיְבַקְשׁוּ הָרֹדְפִים בְּכָל הַדֶּרֶךְ וְלֹא מָצָאוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֵּֽלְכוּ֙ וַיָּבֹ֣אוּ הָהָ֔רָה וַיֵּ֤שְׁבוּ שָׁם֙ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים עַד־שָׁ֖בוּ הָרֹֽדְפִ֑ים וַיְבַקְשׁ֧וּ הָרֹדְפִ֛ים בְּכׇל־הַדֶּ֖רֶךְ וְלֹ֥א מָצָֽאוּ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וַאֲזַלוּ וְעָלוּ לְטוֹרָא וִיתָבוּ תַמָן תְּלָתָא יוֹמִין עַד דְתָבוּ רָדְפַיָא וּבְעוֹ רָדְפַיָא בְּכָל אָרְחָא וְלָא אַשְׁכָּחוּ:

רבי ישעיה די טראני

לפירוש "רבי ישעיה די טראני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וַיֵּשְׁבוּ שָׁם שְׁלֹשֶׁת יָמִים" – מכאן מוכיח כי שילוח המרגלים היה קודם פרשת "ויצו יהושע את שוטרי העם" וגו' (יהושע ב, יח), ובתוך ל' יום אבלו של משה היה. ובהשלמת ל' יום ציווה לשוטרים לצוות לעם כי בעוד שלושת ימים אתם עוברים את הירדן. שאילו היה כסדר המקרא שאחר פרשת ויצו שיחל המרגלים, הרי עברו יותר מג' ימים. שג' ימים עמדו המרגלים בהר ואחר כך באו אל יהושע לכל הפחות ביום ד'. וביום ה' וישכם יהושע בבוקר ובאו עד הירדן ולנו שם טרם יעבורו. הא למדת, ששילוח מרגלים היה קודם בתוך ימי אבלו של משה, וכך פירש רבינו שלמה ז"ל. וכך מונה בסדר עולם: ל"ג יום ממיתת משה עד והעם עלו מן הירדן בעשר לחודש הראשון, ל' ימי אבלו של משה וגומר שציווה את שוטרי העם לצוות לעם שיכינו צידה, ויימצא שמת משה בז' באדר.

<< · מ"ג יהושע · ב · כב · >>