פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות זכריה


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואמר אליהם אם טוב בעיניכם הבו שכרי ואם לא חדלו וישקלו את שכרי שלשים כסף

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וָאֹמַר אֲלֵיהֶם אִם טוֹב בְּעֵינֵיכֶם הָבוּ שְׂכָרִי וְאִם לֹא חֲדָלוּ וַיִּשְׁקְלוּ אֶת שְׂכָרִי שְׁלֹשִׁים כָּסֶף.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וָאֹמַ֣ר אֲלֵיהֶ֗ם אִם־ט֧וֹב בְּעֵינֵיכֶ֛ם הָב֥וּ שְׂכָרִ֖י וְאִם־לֹ֣א ׀ חֲדָ֑לוּ וַיִּשְׁקְל֥וּ אֶת־שְׂכָרִ֖י שְׁלֹשִׁ֥ים כָּֽסֶף׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וַאֲמָרֵית לְהוֹן אִם תַקִין בְעֵינֵיכוֹן עֲבִידוּ רְעוּתִי וְאִם לָא אִתְמְנָעוּ וַעֲבָדוּ יַת רְעוּתִי גַבְרִין מִקְצַת:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואומר" - אל מלכי יהודה הנותרים

"אם טוב בעיניכם הבו שכרי" - קיימו מצותי והוא יהיה שכרי על כל הטובה אשר נתתי לכם כמו שנותנין שכר לרועה צאן ואשוב וארעה אתכם

"ואם לא חדלו" - וגם אני לא אטיב לכם וכן מצינו שאמר הקב"ה (ליחזקאל ו) השומע ישמע והחדל יחדל

"וישקלו את שכרי שלשים כסף" - תירגם יונתן ועבדו ית רעותי גברין מקצת אנשים טובים מעט היו בהם שעשו רצוני כגון החרש והמסגר דנייאל חנניה מישאל ועזריה יחזקאל ולשון שלשים כסף לא ידעתי לכוין כאן אלא כסף לשון חמדה ואף רבותינו פירשו כן בחולין והביאו ראיה צרור הכסף לקח בידו (משלי ז) ואת השלשים פירשו שמ"ה צדיקים יש בכל דור ודור והביאו ראיה מחומר שעורים ולתך שעורים חמשה עשר בבבל ושלשים בא"י שנאמר ואקחה את שלשים כסף ואשליכהו בית ה' בא"י ומנין השלשים מדרש אגדה שהובטח אברהם אבינו בכך שלא יהא דור פחות משלשים צדיקים מנין כה יהיה זרעך יהיה בגמטריא שלשים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ואומר אליהם אם טוב בעיניכם הבו שכרי", מצייר במשל שה' בקש מאתם שכר בעד מה שישמור אותם לבל יחרב הבית ולבל יכלו ע"י האויבים, ר"ל שרצה שיהיה להם זכות שימליץ בעדם אצל ה', "ואם לא חדלו", אם לא תתנו לי שכר ולא יהיה לכם זכות, תחדלו מלהיות עם, "וישקלו את שכרי שלשים כסף", כבר פי' חז"ל שאין לך דור שאין בו שלשים צדקים, ר"ל שהצדיקים שהיו אז ביניהם שהיו במספר שלשים הם מסרו נפשם על קדושת השם, וזה נתנו לה' לשכר שישוב ירעה צאנו ישמור:


ביאור המילות

"חדלו". מהיות במציאות, כמו השומע ישמע והחדל יחדל (יחזקאל ג' כ"ז) לפי פירושי:

"כסף". משתתף ונרדף עם כוסף וחשק:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וישקלו" - בעלי הצאן שקלו בשכרי ל' שקל כסף ויתכן שכן היה הערך הנתון אל הרועה והרמז הוא שהמקום אמר לישראל אם תרצו שאשגיח אני בכם עשו עבודתי ושמרו מצותי ותחשב לי לשכר ואם לא אסיר השגחתי ול' כסף ירמז על ל' צדיקים שבכל דור ודור אין נגרע כמ"ש רז"ל וכסף הוא ענין חמדה כמו נכסף נכספתה (בראשית לא) כי הצדיקים הם מחמדי עין

"ואומר אליהם" - אמרתי לבעלי הצאן אם טוב בעיניכם שארעה עוד את הצאן הבו שכרי כדרך שנותנים לרועה ואם לא תאבו לתת שכרי חדלו ממני את הצאן לבל אטרח עוד עמהם

מצודת ציון

"הבו" - תנו כמו הבו מקניכם (בראשית מז)

"חדלו" - מנעו

<< · מ"ג זכריה · יא · יב · >>