כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואמר אל המלאך הדבר בי אנה המה מולכות את האיפה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וָאֹמַר אֶל הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי אָנָה הֵמָּה מוֹלִכוֹת אֶת הָאֵיפָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וָאֹמַ֕ר אֶל־הַמַּלְאָ֖ךְ הַדֹּבֵ֣ר בִּ֑י אָ֛נָה הֵ֥מָּה מֽוֹלִכ֖וֹת אֶת־הָאֵיפָֽה׃
תרגום יונתן
• לדף התרגום על כל הפרק •
וַאֲמָרֵית לְמַלְאֲכָא דִמְמַלֵיל עִמִי לְאָן אִינוּן מַגְלַן יַת עַמָא דַהֲווֹ נַסְבִין וְיָהֲבִין בִמְכִילְתָּא דְשִׁקְרָא:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"אנה" - להיכן
מצודת דוד
"
אנה המה וגו'" - להיכן מוליכות את האיפה ולא שאל על האשה כי ידע מעצמו שהוא מרמז על הגלות שכבר עבר אבל שאלתו היה על האיפה אשר היא מהנראה שבא למדוד להם מדה במדה ולא ידע האיך הוא
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(י-יא) "
ואומר", וכאשר ראה שהם מוליכים איפת העונש לארץ אחרת, "
שאל אנה המה מוליכות את האיפה, ויאמר אלי לבנות לה בית בארץ שנער", הודיע לו שבעבור זה יוחרב הבית ויצאו ישראל שנית לגולה שהרבה מן הגולים היו בארץ שנער ששם נשארו יהודים הרבה, וכן מטעם זה נשארו בארץ שנער ולא שבו בבית שני, וגם הודיע לו כי "
הניחה שם על מכונתה", ששם הוא מקום האיפה, כי גם בבבל יש חנופה וגסות הרוח כמ"ש חכמינו ז"ל, ושם תנוח האיפה כי שם מכון שבתה:
