מ"ג זכריה ה ג


<< · מ"ג זכריה · ה · ג · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר אלי זאת האלה היוצאת על פני כל הארץ כי כל הגנב מזה כמוה נקה וכל הנשבע מזה כמוה נקה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר אֵלַי זֹאת הָאָלָה הַיּוֹצֵאת עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ כִּי כָל הַגֹּנֵב מִזֶּה כָּמוֹהָ נִקָּה וְכָל הַנִּשְׁבָּע מִזֶּה כָּמוֹהָ נִקָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י זֹ֚את הָֽאָלָ֔ה הַיּוֹצֵ֖את עַל־פְּנֵ֣י כׇל־הָאָ֑רֶץ כִּ֣י כׇל־הַגֹּנֵ֗ב מִזֶּה֙ כָּמ֣וֹהָ נִקָּ֔ה וְכׇ֨ל־הַנִּשְׁבָּ֔ע מִזֶּ֖ה כָּמ֥וֹהָ נִקָּֽה׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וַאֲמַר לִי דָא מוּמְתָא דַעֲתִידָא לְמִפַּק עַל אַפֵּי כָל אַרְעָא אֲרֵי כָל דְגָנֵיב וּמְכַדֵיב מִדָא לָקֵי וְכָל דְקַיָם בִּשְׁמִי לִשְׁקַר מִדָא לָקֵי:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"זאת האלה" - זאת שכתוב בה פורענות נקמת שבועות שקר

"היוצאת" - עתה מבית קדשי הקדשים מלפני השכינה להתהלך על פני כל הארץ וזהו ארכה עשרים ורחבה עשר כמדת פתח העזרה וההיכל אשר יצאת דרך שם

"כי כל הגנב" - עד עכשיו

"מזה כמוה נקה" - מזה הפורענות כמו שהוא מפורש בה נקה ולא נשתלם פורענות יחידים העוברים על התורה אלא המתין עד שנתמלאת סאת כולם ולקו כולם כאחד בחורבן ובגולה וכן כל הנשבע לשקר עד הנה מזה הפורענות כמו שהמגילה הזאת מגדת נקה ולא נשתלם אבל מכאן ואילך הוצאתיה לשוט בארץ ולנקום מן הגנבי' והנשבעים לשקר מעכשיו ובא אל בית הגנב וגו'

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"האלה" - ענין קללה

"נקה" - מלשון נקי 

מצודת דוד

"כל הנשבע מזה" - וכל הנשבע לשקר רשום הוא מהעבר מזה וכמו הפורעניות הנאמר בה כן יהיה מנוקה מן העולם

"כמוה נקה" - ר"ל כמו הפורעניות הנאמר בה כן יהיה מנוקה ומטואט מן העולם להיות נכרת ממנה

"כי כל הגונב מזה" - כי המגלה היתה כתובה פנים ואחור כעין שראה יחזקאל כמ"ש והיא כתובה פנים ואחור (שם) ולכן אמר כי כל הגונב הון רשום הוא מהעבר מזה

"זאת האלה" - במגלה ההיא חקוק וכתוב הקללה היוצאת בגזירה על פני כל א"י כאלו יצא פסק דין מב"ד של מעלה בכתב

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויאמר אלי זאת האלה היוצאת", שבמגלה הזאת כתובים כל האלות שהיו נשבעים בשבועת האלה לשקר, נכתבו כל האלות על המגלה זאת, והיא יוצאת להנקם מן הנשבע לשקר, וטעם יציאתה מן ההיכל כי כן בקש שלמה בתפלתו (מ"א ח' ל"א) את אשר יחטא איש לרעהו ונשא בו אלה להאלותו ובא האלה לפני מזבחך בבית הזה ואתה תשמע השמים ושפטת את עבדך להרשיע רשע, בקש על האלה שישבע איש לחברו שיבא לפני המזבח ומשם יצא משפט על הנשבע לשקר, וגם היה דרכם לישבע ולהאלות בבהמ"ק, והיה מנהגם להאלות על הגניבה כמ"ש (שופטים י"ז) אלף ומאה הכסף אשר לוקח לך ואת אלית, כי בדברים הנסתרים היו נותנים חרם ואלה על כל היודע ומעלים דבר, וכן על כל דבר אשר שבועת ה' תהיה בין שניהם היתה האלה באה לפני המזבח אל ההיכל, וע"כ ראה עתה שהאלות האלה שהיו בהיכל ה' יוצאים מן ההיכל לעשות משפט ולחול על הנשבע לשקר, וצייר שהאלות כולם כתובים במגלה הזאת ושהיא גדולה בארך ורוחב כפתח ההיכל, ר"ל כי מלאו את ההיכל באלותיהם, וז"ש זאת האלה היוצאת לעשות משפט.

"כי כל הגונב מזה כמוה נקה", שהגונב ונשבע באלה לנקות א"ע מן החשד נשבע כמוה, היינו כמו הקללה הכתובה במגלה, שבלשון זה נשבע וקבל עליו באלה לנקות א"ע וכן כל הנשבע על שאר דברים, היה נשבע מזה, מן האלה הזאת אשר במגלה, (מצייר כאילו לקח מן האלה ובה גנב ונשבע), ועז"א כמוה נקה, הלא נקה א"ע מן החשד כמוה, היינו כדברים הכתובים באלה אשר במגלה, ובמגלה כתובה האלה והקללה שקבל על עצמו כדי לנקות א"ע מן החשד, ולכן.

ביאור המילות

"נקה". בא על המזכה א"ע מן העונש או מן החשד, והייתם נקיים מה' ומישראל:

"מזה". ר"ל מהכתוב במגילה:

"וכמוה". היינו כנוסח הכתוב באלה, נקה את עצמו בלשון זה:
 

<< · מ"ג זכריה · ה · ג · >>