פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ויקרא


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואת זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה הוא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאֶ֨ת־זָכָ֔ר לֹ֥א תִשְׁכַּ֖ב מִשְׁכְּבֵ֣י אִשָּׁ֑ה תּוֹעֵבָ֖ה הִֽוא׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְיָת דְּכוּרָא לָא תִשְׁכּוֹב מִשְׁכְּבֵי אִתָּא תּוֹעֵיבָא הִיא׃
ירושלמי (יונתן):
וְעִם דְכוּרֵי לָא תִשְׁכּוּב בְּתַשְׁמִישַׁיָא דְאִתְּתָא מְרַחְקָא הִיא:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא תשכב" - אזהרה לשוכב ולנשכב ואם כדבריו למה לא היתה האשה בכלל ובכל בהמה לא תתן שכבתך כי הנשים בכלל האזהרות שבכל התורה אבל טעם שכבתי אמש את אבי בעבור שהן השוכבות כדי שיצא ממנו הזרע כידוע שהזרע יבא מן התנועה או מן הגוף כולו כמו שיתהווה הקצף בפיות הסוסים במרוצתם או שיתילד בגידים הקרובים משם ויאסף שם בסיבוב התנועה ויצא ואם לא שכבו אותו לא יצא ממנו זרע כי היה כאבן דומם בשכרותו

<< · מ"ג ויקרא · יח · כב · >>