מ"ג ויקרא יד כא
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואם דל הוא ואין ידו משגת ולקח כבש אחד אשם לתנופה לכפר עליו ועשרון סלת אחד בלול בשמן למנחה ולג שמן
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִם דַּל הוּא וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת וְלָקַח כֶּבֶשׂ אֶחָד אָשָׁם לִתְנוּפָה לְכַפֵּר עָלָיו וְעִשָּׂרוֹן סֹלֶת אֶחָד בָּלוּל בַּשֶּׁמֶן לְמִנְחָה וְלֹג שָׁמֶן.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִם־דַּ֣ל ה֗וּא וְאֵ֣ין יָדוֹ֮ מַשֶּׂ֒גֶת֒ וְ֠לָקַ֠ח כֶּ֣בֶשׂ אֶחָ֥ד אָשָׁ֛ם לִתְנוּפָ֖ה לְכַפֵּ֣ר עָלָ֑יו וְעִשָּׂר֨וֹן סֹ֜לֶת אֶחָ֨ד בָּל֥וּל בַּשֶּׁ֛מֶן לְמִנְחָ֖ה וְלֹ֥ג שָֽׁמֶן׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְאִם מִסְכֵּן הוּא וְלֵית יְדֵיהּ מַדְבְּקָא וְיִסַּב אִמַּר חַד אֲשָׁמָא לַאֲרָמָא לְכַפָּרָא עֲלוֹהִי וְעֶשְׂרוֹנָא סוּלְתָּא חַד דְּפִיל בִּמְשַׁח לְמִנְחָתָא וְלוֹגָא דְּמִשְׁחָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאִין מִסְכַּן הוּא וְלֵית יְדֵיהּ מְסַפְּקָא וְיִסַב אִימַר חַד אֲשָׁמָא לַאֲרָמָא מְטוֹל לִמְכַפְּרָא עֲלוֹי וְעֶשְרוֹנָא סְמִידָא חַד פְּתוּךְ בִּמְשַׁח זֵיתָא לְמִנְחָתָא וְלוּגָא דִמְשַׁח זֵיתָא: |
רש"י
"ולוג שמן" - לתת ממנו על הבהונות ושמן של נסכי המנחה לא הוזקק הכתוב לפרש
מפרשי רש"י
והרא"ם פירש, שלכך פירש (רש"י) 'לכבש זה', שהוא להביא ראיה שג' עשרונים שמביא העשיר אינה מנחה הבאה בפני עצמה, שאם כן למה מביא הדל עשרון אחד - אם היה מנחה של הדל הבאה בפני עצמו, אלא בשביל שהדל אינו מביא רק כבש אחד, לכך מביא עשרון. והוא עצמו סתר פירושו כמבואר בדבריו, לכך אין צריך להשיב עליו:
[כב] ושמן של נסכי מנחה וכו'. פירש זה כאן, מפני שכאן צריך בהכרח לומר שאין בלוג שמן זה שמן של נסכי מנחה, שאם היה בכלל לוג זה שמן של נסכי מנחה לא היה הערך שוה, דלעיל (פסוק י) היו שלשה עשרונים למנחה והיה לוג, וכאן היה עשרון אחד והיה גם כן לוג. ולפיכך צריך לומר דלא היה בכלל לוג זה שמן של נסכי מנחה. אבל לעיל (שם) אין ראיה, דשמא היה לוג שמן של נסכי מנחה:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְלֹג שָׁמֶן – לָתֵת מִמֶּנּוּ עַל הַבְּהוֹנוֹת; וְשֶׁמֶן שֶׁל נִסְכֵּי הַמִּנְחָה לֹא הֻזְקַק הַכָּתוּב לְפָרֵשׁ.
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
או ירצה על דרך מה שאמרו בסוף כריתות באותה שהבאתי בסמוך וזה לשונם הפריש לעשירית האיפה והעשיר יביא עוף העשיר יביא כשבה ע"כ, ואמרו שם שדרשו כן מדכתיב על חטאתו, וכאן רמז הדבר באומרו דל הוא ואין ידו וגו' פירוש ועודנו אין ידו משגת, אבל אם השיגה ידו הגם שהפריש בהיותו דל יביא קרבן עשיר, וב' דרכים אלו יסבלו יחד במשמעות הכתוב על זה הדרך ועודנו אין ידו משגת בין לחומרא בין לקולא כנזכר. ובתורת כהנים אמרו וזה לשונם דל הוא שומע אני דל ממה שהיה בן מאה מנה ונעשה בן נ' תלמוד לומר ואין ידו וגו', או ואין ידו וגו' יש לו ואין מוצא ליקח תלמוד לומר דל ע"כ. וצריך לדעת כוונת ואין מוצא, אם אין מוצא כל עיקר כמו שהיו בימים שהיתה ירושלים במצור, ודאי שמביא קרבן עני והרי הוא כחסרי ממון כי מה לי אין לו ממון או יש לו ואינו שוה כלום בערך הקרבן כיון שאינו משיגו בממון, אלא ודאי שכוונת התנא היא שאינה מצוי בקנין הרגיל וצריך הוא להפליג קנייתה בממון רב:
ונראה שלא יתחייב אלא אם בשיעור שלא יהיה הוא חסר למה שצריך לעצמו, שהרי אפילו ירד אנו אומרים שיביא קרבן עני ויחיה מהנשאר. ופירוש זה של דברי רז"ל אינו סותר דברינו, ואלו ואלו דברי אלהים חיים. ותדע שאם לא היתה כוונת התורה בכפל הדבר אלא לומר דברי רז"ל היה לו לכתוב ואם לא תגיע ידו די שה וכשבה והביא וגו' כמו שאמר בקרבן טומאת מקדש והשבועות, אלא נתכוון גם כן למה שפירשנו:
ומה שדרשו עוד בתורת כהנים בפרשה זו (לקמן ל' ל"א) בג' מקראות המיותרים בהשגת יד, והם אשר תשיג ידו, מאשר תשיג ידו, את אשר תשיג ידו, ודרשום על זה הדרך אשר תשיג בא להיה עשיר קודם ובעת הבאת הקרבן העני שיביא גם כן קרבן עני, ומאשר תשיג ידו בא למי שהיה עשיר והתחיל גם כן להביא אשמו והוא עדיין עשיר והעני שיביא גם כן קרבן עני:
ואת אשר תשיג ידו בא להתחיל להביא קרבנו שהוא האשם בזמן שהיה עני והעשיר שצריך להביא בעושר, אבל אם הביא חטאת בעוני לא יביא עולה בעושר אם העשיר ולמדו שם דבר זה ממה שאמר הכתוב אחד לחטאת ואחד לעולה שצריך שיהיו שניהם מין אחד, מכל אלו הדרשות אין ללמוד מה שדרשנו מכפל אומרו דל ואין ידו וגו', שאפילו אחר כל דרשות שדרשו עדיין צריכין אנו לב' הדרשות שדרשנו שאחר שהפריש קרבן עשיר יביא קרבן עני ואחר שהפריש קרבן עני יביא קרבן עשיר כי לא באו ב' דברים אלו בדרשות הנזכרות:מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[א] "ואם דל הוא"-- שומע אני דל איש פלוני ממה שהיה, שהיה בן מאה מנה ונעשה בן חמשים מנה... ת"ל "ואין ידו משגת". אי "ואין ידו משגת", יש לו ואינו מוצא ליקח... ת"ל "אם דל הוא". הא עד שיאמרו ב' כתובים ואם לאו לא שמענו.
[ב] "הוא"-- ולא נודריו. לפי שבערכים עני שהעריך את עשיר-- נותן ערך עני, יכול אפילו עני שאמר קרבנו של מצורע זה עלי והיה מצורע עשיר יביא קרבן עני? ת"ל "הוא"-- ולא נודריו. [ג] רבי אומר, אומר אני אף בערכים כן! וכי מפני מה עני שהעריך את העשיר נותן ערך עני? שאין העשיר חייב כלום. אבל עשיר שאמר ערכי עלי ושמע עני ואמר מה שאמר זה עלי-- נותן ערך עשיר! אף זה, הואיל והוא חייב בשלש בהמות ובקש איש זה לפטרו לפיכך הוא מביא קרבן עשיר.
עשיר והעני או עני והעשיר-- נותן ערך עשיר.
[ד] "ולקח כבש אחד אשם" מה ת"ל "אחד"? זו שאל רבי עקיבא את ר' נחמיה מה ת"ל "אחד"? אמר לו, זה מביא מהשג יד ומטמא מקדש מביא מהשג יד: מה מטמא מקדש מביא שניים תחת אחת אף זה יביא שניים תחת אחת והעולה תעלה חובה. אמר לו ר' עקיבא ממקום שבאת! זה מביא מהשג יד ומטמא מקדש מביא מהשג יד. מה מטמא מקדש מביא שנים תחת כפרתו אף זה יביא שנים תחת כפרתו! אמר לו אם לאו מה אתה מקיימו? אמר לו: זה מביא מהשג יד ובערכים מביא מהשג יד. מה בערכים מביא כל השג ידו אף זה יביא כל השג ידו... ת"ל "אחד".
[ה] "לתנופה לכפר"-- וכי יש תנופה מכפרת?! אם כן למה נאמר "לתנופה לכפר"? אלא ללמד שאם עשה לתנופה שירי מצוה כאילו לא כפר.
"ועשרון סולת אחד"-- מלמד שכל עשרון ועשרון טעון לוג כדברי חכמים. ר' נחמיה ור' אליעזר בן יעקב: אפילו מנחה של ששים עשרון אין לה אלא לוגה שנאמר "למנחה ולג שמן".
[ו] "ולוג" מה ת"ל? שהיה בדין שיביא שליש לוג-- מה מצינו בעשיר שהוא מביא שלשה עשרונים ומביא לוג א' אף עני שהוא מביא עשרון א' יביא שליש לוג... ת"ל "ולוג שמן".