פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ויקרא


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואם טהרה מזובה וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִם טָהֲרָה מִזּוֹבָהּ וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים וְאַחַר תִּטְהָר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִֽם־טָהֲרָ֖ה מִזּוֹבָ֑הּ וְסָ֥פְרָה לָּ֛הּ שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים וְאַחַ֥ר תִּטְהָֽר׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְאִם דְּכִיאַת מִדּוֹבַהּ וְתִמְנֵי לַהּ שִׁבְעָא יוֹמִין וּבָתַר כֵּן תִּדְכֵּי׃
ירושלמי (יונתן):
וְאִין אִידַכְיַית מִדוֹבָהּ וְתִמְנֵי לָהּ שׁוּבְעָא יוֹמִין וּבָתַר כְּדֵין תִּטְבוֹל בְּאַרְבְּעִין סָאוִוין דְמוֹי וְתִדְכֵי:

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


[א] "ואם טהרה מזובה"-- כשתפסק מזובה, ולא מזובה ומנגעה.

"וספרה לה"-- לעצמה

"שבעת ימים"-- יכול בין סמוכים בין מפוזרים? ת"ל "ואחר תטהר"-- אחר לכולם.   [ב] ר' שמעון אומר, "אחר תטהר"-- אחר המעשה תטהר, כיון שטבלה טהורה להתעסק בטהרות אבל אמרו חכמים לא תעשה כן שלא תבוא לידי ספק.

<< · מ"ג ויקרא · טו · כח · >>