מ"ג ויקרא ז לו
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל חקת עולם לדרתם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לָתֵת לָהֶם בְּיוֹם מָשְׁחוֹ אֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֲשֶׁר֩ צִוָּ֨ה יְהֹוָ֜ה לָתֵ֣ת לָהֶ֗ם בְּיוֹם֙ מׇשְׁח֣וֹ אֹתָ֔ם מֵאֵ֖ת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל חֻקַּ֥ת עוֹלָ֖ם לְדֹרֹתָֽם׃
תרגום
אונקלוס (תאג'): | דְּפַקֵּיד יְיָ לְמִתַּן לְהוֹן בְּיוֹמָא דִּירַבּוֹן יָתְהוֹן מִן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל קְיָם עָלַם לְדָרֵיהוֹן׃ |
ירושלמי (יונתן): | דְפַקֵיד יְיָ לְמִנְתַּן לְהוֹם בְּיוֹמָא דְרַבֵּי יַתְהוֹן מֵעִם בְּנֵי יִשְרָאֵל קְיַם עֲלָם לְדָרֵיהוֹן: |
רמב"ן
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת צו פרק יח (עריכה)
[ב] "אשר צוה השם לתת להם..." -- אמר רבי שמעון מנין שהיו ישראל מפרישין מתנת כהונה מהר סיני ולא זכו בהם אהרן ובניו עד שזכו בשמן המשחה? תלמוד לומר "אשר צוה השם לתת להם ביום משחו אתם".
"מאת בני ישראל"-- מרצון ישראל.
"חֻקת עולם" - לבית עולמים. "לְדֹרֹתָם"-- שינהג הדבר לדורות.