מ"ג ויקרא ד יט


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואת כל חלבו ירים ממנו והקטיר המזבחה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאֵת כָּל חֶלְבּוֹ יָרִים מִמֶּנּוּ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאֵ֥ת כׇּל־חֶלְבּ֖וֹ יָרִ֣ים מִמֶּ֑נּוּ וְהִקְטִ֖יר הַמִּזְבֵּֽחָה׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְיָת כָּל תַּרְבֵּיהּ יַפְרֵישׁ מִנֵּיהּ וְיַסֵּיק לְמַדְבְּחָא׃
ירושלמי (יונתן):
וְיַת כָּל תַּרְבֵּיהּ יַפְרֵישׁ מִנֵיהּ וְיַסֵק לְמַדְבְּחָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ואת כל חלבו ירים" - ואע"פ שלא פירש כאן יותרת ושתי כליות למדין הם מועשה לפר כאשר עשה וגו' ומפני מה לא נתפרשו בו תנא דבי ר' ישמעאל משל למלך שזעם על אוהבו ומיעט בסרחונו מפני חיבתו

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וְאֵת כָּל חֶלְבּוֹ יָרִים – אַף עַל פִּי שֶׁלֹא פֵּרֵשׁ כָּאן יוֹתֶרֶת וּשְׁתֵּי כְלָיוֹת, לְמֵדִין הֵם מִ"וְעָשָׂה לַפָּר כַּאֲשֶׁר עָשָׂה" וְגוֹמֵר. וּמִפְּנֵי מָה לֹא נִתְפָּרְשׁוּ בּוֹ? תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁזָּעַם עַל אוֹהֲבוֹ, וּמִעֵט בְּסִרְחוֹנוֹ מִפְּנֵי חִבָּתוֹ (זבחים מ"א ע"ב)

<< · מ"ג ויקרא · ד · יט · >>