מ"ג הושע י ב

מקראות גדולות הושע


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חלק לבם עתה יאשמו הוא יערף מזבחותם ישדד מצבותם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חָלַק לִבָּם עַתָּה יֶאְשָׁמוּ הוּא יַעֲרֹף מִזְבְּחוֹתָם יְשֹׁדֵד מַצֵּבוֹתָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חָלַ֥ק לִבָּ֖ם עַתָּ֣ה יֶאְשָׁ֑מוּ ה֚וּא יַעֲרֹ֣ף מִזְבְּחוֹתָ֔ם יְשֹׁדֵ֖ד מַצֵּבוֹתָֽם׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

אִתְפְּלַג לִבְּהוֹן מִן אוֹרַיְתָא כְּעַן יְחוֹבוּן כְּעַן אַיְתֵי עֲלֵיהוֹן סְנָאָה יְחַזֵר קְדַלְהוֹן דֶאֱגוֹרֵיהוֹן יִבּוֹז קָמָתְהוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חלק לבם" - ממני

"עתה יאשמו" - הוא הדבר אשר יערוף מזבחותם ישחית לשון וערפו שם (דברים כא) וערפתו (שמות יג) ישבור צוארם ד"א לפי מדרש אגדה גדול השלום שאפי' ישראל עבדו ע"א ושלום ביניהם אין השטן מקטרג ביניהם שנאמר חבור עצבים אפרים הנח לו (לעיל ד) ושנוי המחלוקת שנאמר חלק לבם עתה יאשמו יש פתחון פה לשטן לקטרג

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"חלק", ולכן "חלק" ה' את "לבם", שסבב ה' שיהיה ביניהם פירוד לבבות וכתות מתנגדות, ועי"כ "עתה יאשמו", היינו שעי"ז יקבלו את ענשם, "כי הוא יערף מזבחותם" כי החילוק לב הזה הוא יערף את המזבחות שלהם "וישדד את מצבותם", ר"ל שהמלך שעמד תחת הראשן יכרית את מזבחות העגלים, שזה עשה שלום בן יבש, וכן הושע בן אלה, ועי"ז יעמוד מרד נגד המלך:


ביאור המילות

"חלק". פעל יוצא:

"יאשמו". בא על חיוב העונש, וגם על קבלת העונש, כמו תאשם שומרון (לקמן י"ד):

"יערף". יקצך, מענין וערפו שם את העגלה, ועל שהיה המזבח עשוי אל העגל ימליצהו עריפת עגלת בקר:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הוא יערוף" - ר"ל המקום ברוך הוא יספיק ביד האויב להשחית מזבחותם ולעשוק מצבותם

"חלק לבם" - נחלק לבם ונפרד מן המקום ברוך הוא לכן עתה בזמן קרוב יהיו שממה

מצודת ציון

"חלק" - ענין פרוד

"יאשמו" - מלשון שממון

"יערף" - ענין השחתה ודוגמתו וערפו שם (דברים כא)

"ישודד" - ענין עשק

<< · מ"ג הושע · י · ב · >>