מ"ג דברי הימים ב ח י


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואלה שרי הנציבים [הנצבים] אשר למלך שלמה חמשים ומאתים הרדים בעם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאֵלֶּה שָׂרֵי הנציבים [הַנִּצָּבִים] אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם הָרֹדִים בָּעָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאֵ֨לֶּה שָׂרֵ֧י הנציבים הַנִּצָּבִ֛ים אֲשֶׁר־לַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם הָרֹדִ֖ים בָּעָֽם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חמשים ומאתים" - ובמלכים (א' ט') חמשים וחמש מאות אלא זה וזה אחד הוא שמחסר לשם ג' מאות ושנה ומנה אותם שוב שהרי שם כתוב למעלה לבד משרי הנצבים וגו' שלשת אלפים ושלש מאות הרודים וכאן כתיב לעיל שלשת אלפים ושש מאות נמצא מה שחסר בפסוק אחד הוסיף בפסוק אחר ומחלקם בשביל שהג' מאות היתרים גרים היו והיו ממונים על אותן ג' אלפים וג' מאות הרודים על ע' אלף נשא סבל ופ' אלף חצב בהר ואלו חמשים ומאתים הנאמר כאן ישראלים היו ממונים על אותם ג' מאות גרים

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"הנצבים" - הממונים כמו נציב פלשתים (שמואל א י"ג)

"הרודים" - ענין ממשלה כמו רדה בקרב אויביך (תהלים קי

מצודת דוד

"ואלה שרי" - ואלה מספר של השרים אשר היו ממונים על הנצבים מן הגרים כמ"ש במלכים א' (ט)

"הרודים" - הנוגשים בעם עושי המלאכה והן מן החתי וגו' הנזכרים למעלה