מ"ג דברי הימים ב ג ה

מקראות גדולות דברי הימים ב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואת הבית הגדול חפה עץ ברושים ויחפהו זהב טוב ויעל עליו תמרים ושרשרות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאֵת הַבַּיִת הַגָּדוֹל חִפָּה עֵץ בְּרוֹשִׁים וַיְחַפֵּהוּ זָהָב טוֹב וַיַּעַל עָלָיו תִּמֹרִים וְשַׁרְשְׁרוֹת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאֵ֣ת ׀ הַבַּ֣יִת הַגָּד֗וֹל חִפָּה֙ עֵ֣ץ בְּרוֹשִׁ֔ים וַיְחַפֵּ֖הוּ זָהָ֣ב ט֑וֹב וַיַּ֧עַל עָלָ֛יו תִּמֹרִ֖ים וְשַׁרְשְׁרֹֽת׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואת הבית הגדול" - חפה מבפנים כל הבית זהב טהור

"חפה עצי ברושים" - שכל הבית הדביר וההיכל צפה מתחילה עצי ברושים ואחר כך ויחפהו זהב טוב על קירות הברושים ומשום צפוי זהב שרצה לצפות הבית חפהו מתחילה בעצים כדי שיתקיים הזהב בחוזק שהיה מחזק לזהב במסמרים בציורי העץ שהיה מצייר ציורין בעץ תמורים הם אילנות כמין תמרים וכרובים ובמלכים (שם) כתיב וקלע עליהם מקלעות כרובים ותמורות ופטורי ציצים כמו (במדבר י"ח) ויצץ ציץ ופטורי כמו פוטר אדם אשתו (בל"א אנטווארפי"ן) (מפי רבינו אליעזר ב"ר משולם ז"ל)

"ויחפהו זהב" - כלומר כשצייר כל היצורים צפה הקורות זהב אחר הציורין ומחזקן במסמרות בכותל העץ כדי שלא ימוט מה שלא היה יכול לעשות בכותל האבן ומשום זה הטעם היה מחפה כל הבית מתחילה בעצי ברושים

"ושרשרות" - פתרונו צייר ציורין הרבה מלא כל וכשראה שהיה כולם חלק בין ציור לציור היה מצייר ציור כעין שרשרת שמדביקין בו כל דבר כמו כן היה עושה כאן בין ציור לציור כדי שלא יהיה חלק בנתיים ענין אחר ממש שרשרות של זהב עשה ודבק הצורות בהן יחד

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הבית הגדול" - זה ההיכל שהיתה גדולה מכולם מ' על כ'

"חפה" - את קרקע הבית חפה בעצי ברושים וכן נאמר במלכים א' (ו)

"ויחפהו" - על העצים חפה הזהב

"ויעל עליו" - העלה על החיפוי ציורי אילני תמר ושרשרות

מצודת ציון

"חפה" - ענין צפוי וכסוי

"ושרשרות" - שלשלאות