מ"ג דברי הימים א יב כה


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בני יהודה נשאי צנה ורמח ששת אלפים ושמונה מאות חלוצי צבא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּנֵי יְהוּדָה נֹשְׂאֵי צִנָּה וָרֹמַח שֵׁשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת חֲלוּצֵי צָבָא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה נֹשְׂאֵ֥י צִנָּ֖ה וָרֹ֑מַח שֵׁ֧שֶׁת אֲלָפִ֛ים וּשְׁמוֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת חֲלוּצֵ֥י צָבָֽא׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בני יהודה נשאי צנה ורמח ששת אלפים ושמונה מאות" - ואל תתמה שמיהודה באו לו מעט מכל שבט ושבט שבא לו שהרי אין צריך לבוא לו שום אדם מיהודה להמליכהו כי בני יהודה הם המליכוהו כבר בחברון אבל יתר השבטים שהיו עם בני שאול עד עתה הם הוצרכו לבוא בחברון להמליכו

"חלוצי צבא" - המוציאים מן העם ודוגמתו חלוצי צבא דמטות וי"א חלוצים כמו זריזים כמו רצה והחליצנו