מ"ג דברים לב מט


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עלה אל הר העברים הזה הר נבו אשר בארץ מואב אשר על פני ירחו וראה את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל לאחזה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר נְבוֹ אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מוֹאָב אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרֵחוֹ וּרְאֵה אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לַאֲחֻזָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עֲלֵ֡ה אֶל־הַר֩ הָעֲבָרִ֨ים הַזֶּ֜ה הַר־נְב֗וֹ אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י יְרֵח֑וֹ וּרְאֵה֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֥י נֹתֵ֛ן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לַאֲחֻזָּֽה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
סַק לְטוּרָא דְּעִבְרָאֵי הָדֵין לְטוּרָא דִּנְבוֹ דִּבְאַרְעָא דְּמוֹאָב דְּעַל אַפֵּי יְרֵיחוֹ וַחְזִי יָת אַרְעָא דִּכְנַעַן דַּאֲנָא יָהֵיב לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְאַחְסָנָא׃
ירושלמי (יונתן):
וַהֲוָה כֵיוַן דַאֲמַר לֵיהּ מֵימְרָא דַיְיָ סוּק לְטַוָור עִבְרָאֵי הָדֵין טַוְורָא דִנְבוֹ חָשֵׁב בְּלִבֵּיהּ וַאֲמַר דִלְמָא דַמְיָיא מְסוּקְתָא דָא לִמְסוּקְתָא דְטַוְורָא דְסִינַי אָמַר אִיזֵל וְאִיקְדֵישׁ יַת עַמָא אָמַר לֵיהּ מֵימְרָא דַיְיָ לָא כָּל הֵיאֵךְ אֱלָהֵן סוֹק וַחֲמֵי יַת אַרְעָא דִכְנָעַן דַאֲנָא יָהֵיב לִבְנֵי יִשְרָאֵל לְאַחְסָנָא:

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


אל הר העברים הזה הר נבו. נקרא הר העברים לפי שההר הזה היה פתוח לשני עברים לדרך קדש ולהר ההר אשר שם קברות האחים, וכבר הזכרתי זה בסדר (במדבר יג) זאת חקת התורה.

אשר על פני ירחו. מצינו בתורה ירחו בציר"י בלא יו"ד, וביהושע כתיב יריחו ביו"ד. ויתכן לומר בטעם הדבר כי מלת ירחו בציר"י הוא מלשון ירח, והוא מלה כוללת התפארת והכבוד, כי משה השיג הירח עם הוא"ו, אבל ביהושע שנבואתו מן היו"ד כשאר הנביאים כולן הזכיר יריחו ביו"ד לבאר כי הגיע לו ריח ומשך מן היו"ד המושכת מן הוי"ו, וזה מבואר.

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וראה את הארץ" לתת שם ברכתך:

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

עלה אל הר העברים הזה - עליה היא לך ואינה ירידה:

הר העברים - שהוא קרוי ד' שמות: הר העברים, הר נבו, הר ההר, ראש הפסגה. ולמה קורים אותו הר נבו? שנקברו בו ג' מתים הללו, שמתו לא מידי עבירה - זה משה אהרן ומרים:

אשר בארץ מואב אשר על פני יריחו - ר' אליעזר אומר: באצבעו היה מראה מטטרון למשה, והראהו את כל א"י: עד כאן תחומו של אפרים, עד כאן תחומו של מנשה. ר' יהושע אומר: משה בעצמו הוא ראה אותה. כיצד? נתן כח בעיניו של משה, וראה מסוף העולם ועד סופו:

<< · מ"ג דברים · לב · מט · >>