מ"ג דברים לא כה
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויצו משה את הלוים נשאי ארון ברית יהוה לאמר
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה לֵאמֹר.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְצַ֤ו מֹשֶׁה֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם נֹ֥שְׂאֵ֛י אֲר֥וֹן בְּרִית־יְהֹוָ֖ה לֵאמֹֽר׃
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וּפַקֵּיד מֹשֶׁה יָת לֵיוָאֵי נָטְלֵי אֲרוֹן קְיָמָא דַּייָ לְמֵימַר׃ |
ירושלמי (יונתן): | וּפַקֵיד משֶׁה יַת לֵיוָאֵי נַטְלֵי אֲרוֹן קְיָימָא דַיְיָ לְמֵימָר: |
רמב"ן
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(כה) "ויצו משה את הלוים וגו' לקח את ספר התורה הזה ושמתם אותו מצד ארון ברית ה' והיה שם בך לעד" שגם בצד הארון תהיה לעד לחזק הדבר: כי אנכי ידעתי את מריך וגו' הוא נתינת טעם למה שכתבה בספר. ומה שאומר: