פתיחת התפריט הראשי


מקראות גדולות דברים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונתן האיש השכב עמה לאבי הנער [הנערה] חמשים כסף ולו תהיה לאשה תחת אשר ענה לא יוכל שלחה כל ימיו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִמָּהּ לַאֲבִי הנער [הַנַּעֲרָה] חֲמִשִּׁים כָּסֶף וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה תַּחַת אֲשֶׁר עִנָּהּ לֹא יוּכַל שַׁלְּחָהּ כָּל יָמָיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְ֠נָתַ֠ן הָאִ֨ישׁ הַשֹּׁכֵ֥ב עִמָּ֛הּ לַאֲבִ֥י הַֽנַּעֲרָ֖ חֲמִשִּׁ֣ים כָּ֑סֶף וְלֽוֹ־תִהְיֶ֣ה לְאִשָּׁ֗ה תַּ֚חַת אֲשֶׁ֣ר עִנָּ֔הּ לֹא־יוּכַ֥ל שַׁלְּחָ֖הּ כׇּל־יָמָֽיו׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְיִתֵּין גּוּבְרָא דִּשְׁכֵיב עִמַּהּ לַאֲבוּהָא דְּעוּלֵימְתָא חַמְשִׁין סִלְעִין דִּכְסַף וְלֵיהּ תְּהֵי לְאִתּוּ חֲלָף דְּעַנְּיַיהּ לֵית לֵיהּ רְשׁוּ לְמִפְטְרַהּ כָּל יוֹמוֹהִי׃
ירושלמי (יונתן):
וְיִתֵּן גַּבְרָא דְשַׁמֵּשׁ עִמָּהּ לְאָבוּהָא דְעוּלֵּימְתָּא דְמֵי בַּהֲתָהּ חַמְשִׁין סַלְעִין דִּכְסַף וְלֵיהּ תְּהֵי לְאִינְתּוּ חוֹלַף דְּעַנְיָיהּ לֵית לֵיהּ רְשׁוּ לְמִפְטְרָהּ בְּגִיטָא כָּל יוֹמוֹי:

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)


קט.

ונתן האיש . ולא הקטן.

( לאבי הנערה . כל שכיבה - לאבי הנערה, שיהיה שלו)

[ השוכב . כל שכיבה].

לאבי הנערה . ולא לאבי הבוגרות.

חמשים כסף . כסף צורי.

ולו תהיה לאשה . מלמד ששותה בעציצו; ואפילו היא חיגרת, ואפילו היא סומא, ואפילו היא מוכת עץ [שחין]. נמצא בה דבר זימה, או שאינה ראויה לבא בישראל, יכול יהיה רשאי לקיימה? ת"ל ולו תהיה לאשה , הראויה לו.

תחת אשר ענה . לרבות את היתומה. מכאן אמרו, יתומה [שנתארסה] שנתארמלה או שנתגרשה - האונס חייב והמפתה פטור.

לא יוכל שלחה כל ימיו . (משלחה הוא ליבם) [אבל היבם משלחה].

<< · מ"ג דברים · כב · כט · >>