מ"ג דברים יג יב



<< · מ"ג דברים · יג · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וכל ישראל ישמעו ויראון ולא יוספו לעשות כדבר הרע הזה בקרבך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּן וְלֹא יוֹסִפוּ לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הָרָע הַזֶּה בְּקִרְבֶּךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְכׇ֨ל־יִשְׂרָאֵ֔ל יִשְׁמְע֖וּ וְיִֽרָא֑וּן וְלֹֽא־יוֹסִ֣פוּ לַעֲשׂ֗וֹת כַּדָּבָ֥ר הָרָ֛ע הַזֶּ֖ה בְּקִרְבֶּֽךָ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּן וְיִדְחֲלוּן וְלָא יֵיסְפוּן לְמֶעֱבַד כְּפִתְגָמָא בִישָׁא הָדֵין בֵּינָךְ׃
ירושלמי (יונתן):
וְכָל יִשְרָאֵל יִשְׁמְעוּן וִידַחֲלוּן וְלָא יוֹסְפוּן לְמֶעֱבַד כְּפִתְגָמָא בִּישָׁא הָדֵין בֵּינֵיכוֹן:

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וכל ישראל ישמעו וייראו ולא יוסיפו. לא הוא ולא זולתו:

מדרש ספרי

לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

וכל ישראל ישמעו ויראון. (סנהדרין מג) משמרים אותו עד הרגל וממיתים אותו ברגל, שנאמר: (וכל העם ישמעו וייראו) [וכל ישראל ישמעו ויראון], דברי ר' עקיבא.

ר' יהודה אומר: אין מענים (בבית דין, אלא זה בלבד.) [את דינו של זה, אלא ממיתין אותו מיד. וכותבין ושולחין, "איש פלוני נתחייב מיתה בב"ד"].

ומניין לאומר "אעבוד" "אלך ואעבוד" "נלך ונעבוד", "אלך ואזבח" "נלך ונזבח", (או) "אלך ואקטיר" "נלך ונקטיר", "אלך ואנסך" "נלך וננסך", "אשתחוה" "אלך ואשתחוה" "נלך ונשתחוה" - ת"ל (לא תוסיפו) [ולא יוסיפו] לעשות כדבר הרע (הזה בקרבך), לא כדבר ולא כרע (הזה).

(סנהדרין פז) יכול אף המגפף והמנשק והמרחיץ והמרבץ והסך והמלביש והמנעיל והמעטיף? ת"ל הזה, הזה בסקילה ואין כל אלו בסקילה. 


<< · מ"ג דברים · יג · יב · >>