מ"ג דברים יג א
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם אתו תשמרו לעשות לא תסף עליו ולא תגרע ממנו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֵ֣ת כׇּל־הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֤ר אָנֹכִי֙ מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֔ם אֹת֥וֹ תִשְׁמְר֖וּ לַעֲשׂ֑וֹת לֹא־תֹסֵ֣ף עָלָ֔יו וְלֹ֥א תִגְרַ֖ע מִמֶּֽנּוּ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | יָת כָּל פִּתְגָמָא דַּאֲנָא מְפַקֵּיד יָתְכוֹן יָתֵיהּ תִּטְּרוּן לְמֶעֱבַד לָא תֵיסְפוּן עֲלוֹהִי וְלָא תִמְנְעוּן מִנֵּיהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | יַת כָּל פִּתְגָמַיָא דַאֲנָא מְפַקֵּיד יַתְכוֹן יָתֵיהּ תִּטְרוּן לְמֶעֱבַד לָא תוֹסְפוּן עֲלוֹי וְלָא תִבְצְרוּן מִנֵּיהּ: |
רש"י
"תשמרו לעשות" - ליתן לא תעשה על עשה האמורים בפרשה שכל השמר לשון לא תעשה הוא אלא שאין לוקין על השמר של עשה
"לא תסף עליו" - (ספרי) חמשה טוטפות בתפילין ה' מינין בלולב ארבע ברכות בברכת כהנים
מפרשי רש"י
ולכך לא פירש לעיל רש"י (ד, ב) 'ארבע ברכת כהנים', וכאן פירש 'ארבע ברכת כהנים', והיינו דכאן מיתורא ילפינן דאף הוספה לברכת כהנים חייב. והא דלעיל (שם) פירש 'ה' ציצית', היינו מפני כי דרך להביא ראיה מג' דברים, לכך הביא למעלה 'ה' ציצית', שלא יוסיף עליו ולא יגרע ממנו. וכאן שהיה צריך להביא ברכת כהנים, די בהני שלשה; חמש טוטפות, חמש מינין בלולב, ארבע ברכות לכהנים:
ואף על גב דבספרי משמע דדריש שלא יוסיף על ברכת כהנים מלשון "דבר", יש לומר, דלאו מן "דבר" נפקא, אלא מיתורא דקרא, דלא הוי למכתב כלל קרא דהכא. וכך פירושו, מדכתיב קרא מיותר, שמע מינה דהך "דבר" דכתיב בקרא רצה לומר אפילו דבר לא יוסיף, כגון ברכת כהנים, לא יוסיף ברכה רביעית. וכן משמע, דלא דרשו רק בפסוק זה:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
תִּשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת – לִתֵּן לֹא תַעֲשֶׂה עַל עֲשֵׂה הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה (שם); שֶׁכָּל 'הִשָּׁמֶר' – לְשׁוֹן לֹא תַעֲשֶׂה הוּא, אֶלָּא שֶׁאֵין לוֹקִין עַל 'הִשָּׁמֶר' שֶׁל עֲשֵׂה (מנחות ל"ו ע"ב).
לא תֹסֵף עָלָיו – חֲמִשָּׁה טוֹטָפוֹת בִּתְפִלִּין וַחֲמִשָּׁה מִינִין בְּלוּלָב, אַרְבַּע בְּרָכוֹת בְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים (ספרי שם).
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
אותו תשמרו לעשות. ר' אליעזר בן יעקב אומר: ליתן לא תעשה על כל (עשה) האמור בפרשה.
לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו. מכאן אמרו (זבחים פח), הניתנים במתנה אחת שנתערבו בניתנים (במתנה אחת) [במתנות ארבע] - ינתנו במתנה אחת.
ד"א: לא תוסף עליו. מנין שאין מוסיפים לא על לולב ולא על הציצית? ת"ל: (ו)לא תוס(י)ף עליו. ומנין שאין פוחתים מהם? ת"ל [ו]לא תגרע ממנו.
(ר"ה כה) ומנין שאם פתח לברך ברכת כהנים, שלא יאמר: הואיל ופתחתי לברך, אומר "ה' אלהי אבותיכם יוסף עליכם" וגומ'? ת"ל [כל ה]דבר, אפילו דבר לא תוסף עליו.
מלבי"ם - התורה והמצוה
נה. א
את כל הדבר. לומר שכל מצות התורה שוות בחביבותם (כנ"ל ראה נא ).
ומ"ש, תשמרו לעשות - ששמירה מציין ל"ת, הוא ליתן ל"ת על כל האמור. וכבר הובא כזה בילקוט משפטים [נדפס במכילתא משפטים רכ ], הנוסף על המכלתא בשם ראב"י, על פסוק ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו.
ומ"ש לא תוסף עליו - לפי המשך הכתובים מזהיר שלא יעבוד בבהמ"ק בעבודות שלהם, כמ"ש הרמב"ן, ובזה נמשך למ"ש לא תעשה כן לה' א-להיך. וחז"ל פירשו שקאי על תוספת במצוה, כמו אם נתערב מתן ד' במתן א' - לא יתן במתן ד'. וזה כר' יהושע, ושאין מוסיפין על הציצית.
ומשה"ק בזה למאי דקיי"ל לולב א"צ אגד - עיין מ"ש בזה בארץ יהודה ס, שם הארכתי בזה ואכ”מ (=ואין כאן מקומו) .
וכבר בארתי בהתו"ה שכ"מ שכתב לשון "דבר" - תפשו חז"ל גם הוראתו מענין דבור עיי"ש. וע"כ אמרו, "מנין שאם פתח לברך ברכת כהנים", וכמ"ש כ"ז בר"ה כח.