מ"ג דברים ט יא


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי מקץ ארבעים יום וארבעים לילה נתן יהוה אלי את שני לחת האבנים לחות הברית

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה נָתַן יְהוָה אֵלַי אֶת שְׁנֵי לֻחֹת הָאֲבָנִים לֻחוֹת הַבְּרִית.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְהִ֗י מִקֵּץ֙ אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְאַרְבָּעִ֖ים לָ֑יְלָה נָתַ֨ן יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י אֶת־שְׁנֵ֛י לֻחֹ֥ת הָאֲבָנִ֖ים לֻח֥וֹת הַבְּרִֽית׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַהֲוָה מִסּוֹף אַרְבְּעִין יְמָמִין וְאַרְבְּעִין לֵילָוָן יְהַב יְיָ לִי יָת תְּרֵין לוּחֵי אַבְנַיָּא לוּחֵי קְיָמָא׃
ירושלמי (יונתן):
וַהֲוָה מִסּוֹף אַרְבְּעִין יְמָמִין וְאַרְבְּעִין לֵילַוָן יְהַב יְיָ לִי יַת תְּרֵין לוּחֵי מַרְמִירָא לוּחֵי קְיָימָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לחת" - לחת כתיב ששתיהם שוות

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


ויהי מקץ ארבעים יום וגו' נתן ה' אלי. מכאן למדו שביום שנתנו הלוחות בו ביום נעשה העגל, כי כשהזכיר למעלה ויתן ה' אלי לא פירש באיזה יום, על כן חזר ופירש כאן מקץ ארבעים יום. וזהו שאמר ישעיה ע"ה (ישעיה יז) ביום נטעך תשגשגי, מלשון סיגים, והוא עון העגל, וכן תרגם יונתן באתר דאתקדשתון למהוי עם תמן קלקלתון עובדיכון.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויהי", ונגד מ"ש ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה מפרש "ויהי" מקץ ארבעים יום וכו' נתן ה' אלי, שלכן ישבתי ארבעים יום כי לא נתן אלי את הלוחות עד סוף הארבעים יום שנעשיתי בריה חדשה ע"י מ' יום האלה וזכיתי לקבל אותם:

<< · מ"ג דברים · ט · יא · >>