מ"ג בראשית לו כו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואלה בני דישן חמדן ואשבן ויתרן וכרן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאֵלֶּה בְּנֵי דִישָׁן חֶמְדָּן וְאֶשְׁבָּן וְיִתְרָן וּכְרָן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאֵ֖לֶּה בְּנֵ֣י דִישָׁ֑ן חֶמְדָּ֥ן וְאֶשְׁבָּ֖ן וְיִתְרָ֥ן וּכְרָֽן׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְאִלֵּין בְּנֵי דִּישָׁן חֶמְדָּן וְאֶשְׁבָּן וְיִתְרָן וּכְרָן׃
ירושלמי (יונתן):
וְאִלֵין בְּנֵי דִישָׁן חֶמְדָן וְאֶשְׁבָּן וְיִתְרָן וּכְרָן:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואלה בני דִישָן חמדן ואשבן" - הוא דִשוֹן, הבן החמישי לשעיר; כי אין קפידא שיקראנו דִישָן או דִשוֹן, רק כשהם בפסוק אחד, להבדיל בין שניהם; וכן (מלכים א ז מ): "ויעש חירום את הכיורות, ויכל חירם". והוצרך הכתוב בכאן לקראו דִישָן, שלא יחשב שהוא דִשֹן בן ענה הנזכר בסמוך ליחס לו תולדות, כי כן יהיה במשמע.

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


ואלה בני דישן. הוא דישון הנזכר למעלה בראש הפרשה, והבן החמישי לשעיר, ויקראנו הכתוב פעם דישון, פעם דישן כי הכל אחד כמו חירום וחירם, דכתיב (מלכים א ז) ויעש חירום את הכיורות, וכתיב (שם) ויכל חירם. אבל כשהם בפסוק אחד יזכיר האחד דישון והאחד דישן כי שני אלופים היו, ועל כן יזכירם בלשון שנוי כדי להפריד בין שניהם.