מ"ג במדבר לו ג


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיו לאחד מבני שבטי בני ישראל לנשים ונגרעה נחלתן מנחלת אבתינו ונוסף על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומגרל נחלתנו יגרע

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיוּ לְאֶחָד מִבְּנֵי שִׁבְטֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְנָשִׁים וְנִגְרְעָה נַחֲלָתָן מִנַּחֲלַת אֲבֹתֵינוּ וְנוֹסַף עַל נַחֲלַת הַמַּטֶּה אֲשֶׁר תִּהְיֶינָה לָהֶם וּמִגֹּרַל נַחֲלָתֵנוּ יִגָּרֵעַ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְ֠הָי֠וּ לְאֶחָ֞ד מִבְּנֵ֨י שִׁבְטֵ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לְנָשִׁים֒ וְנִגְרְעָ֤ה נַחֲלָתָן֙ מִנַּחֲלַ֣ת אֲבֹתֵ֔ינוּ וְנוֹסַ֕ף עַ֚ל נַחֲלַ֣ת הַמַּטֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר תִּהְיֶ֖ינָה לָהֶ֑ם וּמִגֹּרַ֥ל נַחֲלָתֵ֖נוּ יִגָּרֵֽעַ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְיִהְוְיָן לְחַד מִבְּנֵי שִׁבְטֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לִנְשִׁין וְתִתְמְנַע אַחְסָנַתְהוֹן מֵאַחְסָנַת אֲבָהָתַנָא וְתִתּוֹסַף עַל אַחְסָנַת שִׁבְטָא דְּיִהְוְיָן לְהוֹן וּמֵעֲדַב אַחְסָנְתַנָא יִתְמְנַע׃
ירושלמי (יונתן):
וַהֲוָאָה לְחַד מִבְּנֵי שִׁבְטַיָא דִבְנֵי יִשְרָאֵל לִנְשִׁין וְתִתְמְנַע אַחְסַנְתְּהוֹן מֵאַחְסָנַת אַבְהָתָנָא וְתִיתוֹסַף עַל אַחְסָנַת שִׁבְטַיָא דְיֶהֱוְיָן לְהוֹן וּמִן עֲדַב אַחְסַנְתָּנָא יִתְמְנַע:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונוסף על נחלת המטה" - שהרי בנה יורשה והבן מתיחס על שבט אביו

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

וְנוֹסַף עַל נַחֲלַת הַמַּטֶּה – שֶׁהֲרֵי בְּנָהּ יוֹרְשָׁהּ, וְהַבֵּן מִתְיַחֵס עַל שֵׁבֶט אָבִיו.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיו לאחד מבני שבטי בני ישראל לנשים", כשיהיו נשים לאנשי שבט אחר אז יהיו שתי מגרעות, [א] מצד הנחלה הפרטית שכל משפחה נחלו חלק פרטי לפי מספר אנשי המשפחה וכשימות אחד מהם יירשהו בניו או אחיו ותשאר החלוקה ונחלת המשפחה כמו שהיתה בלי גרעון, אבל כשינשאו לשבט אחר נגרעה נחלתן מנחלת אבותינו, כי יירשום הבנים השייכים למשפחה אחרת ונגרע נחלת משפחה הזאת, וזאת שנית מה שנוגע להגורל שהוא הגביל תחום כלל השבט ועתה תתערב בו נחלה של שבט אחר שאינו תחומו וגורלו והוא חסרון הגורל שהגביל תחום כל שבט ביחוד ועז"א ומגורל נחלתנו יגרע:

<< · מ"ג במדבר · לו · ג · >>