מ"ג במדבר לב י


<< · מ"ג במדבר · לב · י · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויחר אף יהוה ביום ההוא וישבע לאמר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּחַר אַף יְהוָה בַּיּוֹם הַהוּא וַיִּשָּׁבַע לֵאמֹר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּֽחַר־אַ֥ף יְהֹוָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַיִּשָּׁבַ֖ע לֵאמֹֽר׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וּתְקֵיף רוּגְזָא דַּייָ בְּיוֹמָא הַהוּא וְקַיֵּים לְמֵימַר׃
ירושלמי (יונתן):
וּתְקֵיף רוּגְזָא דַיְיָ בְּיוֹמָא הַהוּא וְקַיֵים לְמֵימָר:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויחר אף ה' ביום ההוא ויחר אף ה' בישראל וגו' ארבעים שנה". ר"ל וראו מה עלתה בם, שלפעמים יחרה אף ה' ויענוש תיכף ואז לא ימשך החרון ימים רבים.

ולפעמים ימשך החרון ימים רבים ע"י שלא יחרה אפו תיכף רק יפרע מהם מעט מעט ע"י מדת ארך אפים [וכמ"ש במ"ש הלעולם תאנף בנו תמשוך אפך לדור ודור עיי"ש בפירושי שם] אבל בכאן היו שני ריעותות, [א] שחרה אפו ביום ההוא והעניש תיכף באותו יום, [ב] במה שנמשך אפו ארבעים שנה שעז"א ויחר אף ה' וגו' ארבעים שנה, ומפרש שהחרון שהיה תיכף ביום ההוא פעל מה שנשבע לאמר אם יראו האנשים וגו' ולא הוציא מן הכלל רק יהושע וכלב, וכבר בארתי אצל מי מריבה שגם משה נכלל אז בכלל הגזרה ועז"א בלתי כלב בן יפונה וכו', וחוץ מזה ויחר אף ה' בישראל ארבעים שנה במה שהניעם במדבר ארבעים שנה שבזה סבלו גם הבנים בעון אבותם כמ"ש ובניכם יהיו רועים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם וכמש"פ שם:

<< · מ"ג במדבר · לב · י · >>