מ"ג במדבר כג כז


<< · מ"ג במדבר · כג · כז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר בלק אל בלעם לכה נא אקחך אל מקום אחר אולי יישר בעיני האלהים וקבתו לי משם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל בִּלְעָם לְכָה נָּא אֶקָּחֲךָ אֶל מָקוֹם אַחֵר אוּלַי יִישַׁר בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים וְקַבֹּתוֹ לִי מִשָּׁם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֤אמֶר בָּלָק֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם לְכָה־נָּא֙ אֶקָּ֣חֲךָ֔ אֶל־מָק֖וֹם אַחֵ֑ר אוּלַ֤י יִישַׁר֙ בְּעֵינֵ֣י הָאֱלֹהִ֔ים וְקַבֹּ֥תוֹ לִ֖י מִשָּֽׁם׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וַאֲמַר בָּלָק לְבִלְעָם אֵיתַא כְעַן אֶדְבְּרִנָּךְ לַאֲתַר אָחֳרָן מָאִם תְּהֵי רַעֲוָא מִן קֳדָם יְיָ וּתְלוּטֵיהּ לִי מִתַּמָּן׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמַר בָּלָק לְבִלְעָם אִיתָא כְדוּן אִידַבְּרִינָךְ לַאֲתַר חוֹרָן דִלְמָא תְהֵי רַעֲוָא מִן קֳדָם יְיָ וּתְלַטְטֵיהּ בְּגִינִי מִתַּמָן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וקבתו לי" - אין זה לשון צווי כמו וקבנו אלא לשון עתיד אולי יישר בעיניו ותקבנו לי משם מלדיר"ש (בלע"ז פלוכען שעלטען) 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וְקַבֹּתוֹ לִי – אֵין זֶה לְשׁוֹן צִוּוּי כְּמוֹ "וְקָבְנוֹ" (לעיל פסוק יג), אֶלָּא לְשׁוֹן עָתִיד: אוּלַי יִישַׁר בְּעֵינָיו וְתִקֳּבֶנּוּ לִי מִשָּׁם. מלדיר"ש לו"י [maldiras lui = תקלל אותו[2]] בְּלַעַז.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אולי יישר בעיני האלהים וקבותו לי משם. כי אולי יהיה אותו החלק מהם יותר ראוי לקללה:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"לכה נא אקחך אל מקום אחר", עתה רצה לעורר עליהם קללה מצד ההשגחה האלהית ע"י שימצא להם עון אשר חטאו נגד האלהים לעורר עליהם קצף מאת השגחה, ועז"א אולי יישר בעיני האלהים:

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לכה נא אקחך. אמר נא פירוש עתה שכבר היה מה שהיה ומה שיש לו לברך כבר ברכם, וטעם שעדיין היה מצפה לדבר שראה ב' פעמים שה' חפץ בברכה לישראל, נראה כי חשב שאפשר שהפינה שעמד בלעם פעם אחד וב' היו אנשים צדיקים מה שאין כן עתה שמשים פניו כנגד כל העם מן הסתם יהיו בהם כת אחת בלתי הגונה וחשב אולי ימצא מקום לקוב משם, והוא אומרו אולי יישר וגו', ואמר וקבותו לי ולא אמר לקבותו, נתכוין בזה שאין צורך שיישר בעיני ה' לקבותו אלא שיישר בעיני ה' שלא למונעך ואז תקבנו משם:

<< · מ"ג במדבר · כג · כז · >>


  1. ^ רש"י רוצה להבדיל בין "וקבנו לי" (לעיל, פסוק יג) לבין "וקבתו לי", בקבעו, שהראשון ציווי והשני עתיד.
  2. ^ רש"י רוצה להבדיל בין "וקבנו לי" (לעיל, פסוק יג) לבין "וקבתו לי", בקבעו, שהראשון ציווי והשני עתיד.