מ"ג במדבר כג יז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויבא אליו והנו נצב על עלתו ושרי מואב אתו ויאמר לו בלק מה דבר יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּבֹא אֵלָיו וְהִנּוֹ נִצָּב עַל עֹלָתוֹ וְשָׂרֵי מוֹאָב אִתּוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ בָּלָק מַה דִּבֶּר יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּבֹ֣א אֵלָ֗יו וְהִנּ֤וֹ נִצָּב֙ עַל־עֹ֣לָת֔וֹ וְשָׂרֵ֥י מוֹאָ֖ב אִתּ֑וֹ וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ בָּלָ֔ק מַה־דִּבֶּ֖ר יְהֹוָֽה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲתָא לְוָתֵיהּ וְהָא מְעַתַּד עַל עֲלָתֵיהּ וְרַבְרְבֵי מוֹאָב עִמֵּיהּ וַאֲמַר לֵיהּ בָּלָק מָא מַלֵּיל יְיָ׃
ירושלמי (יונתן):
וְאָתָא לְוָתֵיהּ וְהָא מְעַתֵּיד עַל עֲלָתֵיהּ וְרַבְרְבֵי מוֹאָב עִמֵיהּ וַאֲמַר לֵיהּ בָּלָק מַה מַלֵיל יְיָ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ושרי מואב אתו" - ולמעלה הוא אומר וכל שרי מואב כיון שראו שאין בו תקוה הלכו להם מקצתם ולא נשארו אלא מקצתם

"מה דבר ה'" - (במ"ר) ל' צחוק הוא זה כלומר אינך ברשותך

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

וְשָׂרֵי מוֹאָב אִתּוֹ – וּלְמַעְלָה הוּא אוֹמֵר: "וְכָל שָׂרֵי מוֹאָב" (פסוק ו)? כֵּיוָן שֶׁרָאוּ שֶׁאֵין בּוֹ תִּקְוָה – הָלְכוּ לָהֶם מִקְצָתָם, וְלֹא נִשְׁאֲרוּ אֶלָּא מִקְצָתָם (תנחומא שם).
מַה דִּבֶּר ה' – לְשׁוֹן צְחוֹק הוּא זֶה, כְּלוֹמַר: אֵינְךָ בִּרְשׁוּתְךָ (שם).

<< · מ"ג במדבר · כג · יז · >>