מ"ג במדבר יד ו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן התרים את הארץ קרעו בגדיהם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה מִן הַתָּרִים אֶת הָאָרֶץ קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וִיהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן וְכָלֵב֙ בֶּן־יְפֻנֶּ֔ה מִן־הַתָּרִ֖ים אֶת־הָאָ֑רֶץ קָרְע֖וּ בִּגְדֵיהֶֽם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וִיהוֹשֻׁעַ בַּר נוּן וְכָלֵב בַּר יְפֻנֶּה מִן מְאַלְּלֵי אַרְעָא בַּזַּעוּ לְבוּשֵׁיהוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
וִיהוֹשֻׁעַ בַּר נוּן וְכָלֵב בַּר יְפֻנֶה מִן מְאַלְלֵי יַת אַרְעָא בְּזָעוּ לְבוּשֵׁיהוֹן:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויהושע בן נון וכו' ויאמרו וכו'", ע"ז באו יהושע וכלב למלא דברי משה ולהתיר להם כל הספקות, והוא עפמ"ש בפ' עקב (יא יוד) כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא כארץ מצרים היא וכו' והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי וכו' ובארתי שם שבא להשיב להם על השאלה הזאת שהיה קשה בעיניהם מדוע לא נתן להם את ארץ מצרים תחת ארץ כנען, ובאר התשובה מפני שארץ מצרים אינה עומדת תחת ההשגחה רק תחת הטבע והמערכת, וא"י היא ארץ המיוחדת להשגחת ה' הפרטית והמופת לזה הוא ממה שארץ מצרים אינה צריכה למטר השמים שהמטר הוא השגחיי, רק הנילוס עולה ומשקה אותה, וכיון שעלה הנילוס והשקה אותה א"צ עוד להשגחת ה', כי אז י"ל מים כל השנה כמ"ש לא כארץ מצרים היא אשר תזרע את זרעך והשקית ברגליך כגן הירק, אבל א"י שהיא צריכה למטר והמטר היא השגחיי כמ"ש והארץ אשר אתם עוברים שמה לרשתה ארץ הרים ובקעות למטר השמים תשתה מים, ועי"כ כל הנהגתה תלויה בהשגחת ה' המיוחדת, וז"ש ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה, תמיד עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה, ר"ל שטובתה ורעתה תלויה כל יום ויום בידי ההשגחה, וממילא אתם נתונים שם בכל רגע תחת השגחת ה' להתנהג עמכם תמיד לפי מעשיכם בין לגמול בין לעונש, ועז"א והיה אם שמוע תשמעו את מצותי ונתתי מטר ארצכם בעתו וכו' השמרו לכם פן יפתה לבבכם וכו' ועצר את השמים ולא יהיה מטר וכו' ואבדתם מהרה, ותשובה זו השיבו יהושע וכלב שלכן מביאם לארץ כנען יען שהיא ארץ שנתונה תחת ההשגחה וממילא עובדי ע"ז השוכנים בה א"א שיתקיימו עליה ולכן היא עתה ארץ אוכלת יושביה העובדים ע"ז, כמ"ש ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם וכו' כי את כל התועבות האל עשו אנשי הארץ אשר לפניהם ואקוץ בם, וז"ש הארץ אשר עברנו בה לתור אותה טובה הארץ מאד מאד אם חפץ בנו ה', שרק אם חפץ בנו והוא יביא אותנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו אז היא טובה מאד מאד ואינה ארץ אוכלת יושביה המוכנים להשגחת ה' עפ"י

טוב מעשיהם, כי הוא מצד עצמה וטבעה ארץ זבת חלב ודבש שזה הודו גם המרגלים, רק שזה תלוי אם חפץ ה' ביושביה שיתמידו עיני ההשגחה עליהם לטובה:

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויהושע וגו' מן התרים את הארץ. הוצרך לומר שהיו מן התרים, לתת טעם לקריעת בגדיהם, כי האומר מי אתם יהושע וכלב לעשות מעשה זה מה שלא עשו כל גדולי ישראל, ואמר הטעם כי לא היה לצד שהחשיבו עצמן יותר מכל גדולי ישראל אלא לצד היותם מן התרים שתרו אותה וראו מעלתה ועשו ההרגשה, גם נתכוון בזה לומר כי נתכוונו בקריעתם זו כדי להרעישם לומר אלו תרו אותה וקרעו בגדיהם על מאיסתה בעיני ישראל ויכחישו דברי הממאנים:

<< · מ"ג במדבר · יד · ו · >>