מ"ג במדבר ט א
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה בְמִדְבַּר סִינַי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן לֵאמֹר.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְדַבֵּ֣ר יְהֹוָ֣ה אֶל־מֹשֶׁ֣ה בְמִדְבַּר־סִ֠ינַ֠י בַּשָּׁנָ֨ה הַשֵּׁנִ֜ית לְצֵאתָ֨ם מֵאֶ֧רֶץ מִצְרַ֛יִם בַּחֹ֥דֶשׁ הָרִאשׁ֖וֹן לֵאמֹֽר׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּמַלֵּיל יְיָ עִם מֹשֶׁה בְּמַדְבְּרָא דְּסִינַי בְּשַׁתָּא תִּנְיֵיתָא לְמִפַּקְהוֹן מֵאַרְעָא דְּמִצְרַיִם בְּיַרְחָא קַדְמָאָה לְמֵימַר׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּמַלֵיל יְיָ עִם משֶׁה בְּמַדְבְּרָא דְסִינַי בְּשַׁתָּא תִּנְיֵיתָא לִזְמַן מִפַּקְהוֹן מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם בְּיַרְחָא קַדְמָאָה לְמֵימָר: |
רש"י
מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה
מפרשי רש"י
ולפי דעתי אין צריך, שאף אם הוא פטור מן המצוה - או מחמת אונסה או שפטרו - גנאי הוא לו, דסוף סוף לא עשו המצוה כמה שנים שהיו במדבר. שכל מי שהוא פטור מן המצוה מחמת שהוא אונס, גנאי הוא לו שלא עשה המצוה, דלא אמרינן (בבא קמא דף כח:) 'אונס רחמנא פטריה' רק לענין פטור מן העונש, אבל מכל מקום גנאי הוא לו שלא עשה המצוה, והיה לו זכות, וכאן לא היה להם זכות אותו המצוה. דודאי אם נאנס ולא עשה הפסח, אף על גב דפטור מן העונש, מכל מקום אין לו זכות ושכר אותה המצוה. דסומא פטור מן המצוה (קידושין דף לא.), וכי אין גנאי לו דבר זה שיהא פטור, שיותר טוב שיהיה חייב. ולא דמי לתרומה וכל המצות התלויות בארץ, דלא חלה המצוה עליהם לגמרי עד שבאו לארץ, אבל פסח שעשו כבר בשנה שניה, רק שהיו פטורין ממנו עד שבאו לארץ, גנאי להם זה, שדבר זה נקרא שהיו חסרים מצוה:
ואם תאמר, ופסח זה איך עשו אותו, והלא בניהם ערלים היו, שלא מלו במדבר (יבמות דף עב.), ומילת בניו מעכב (יבמות דף ע:). ויש לומר, דהיינו כשהמילה נוהג בישראל, והוא לא מל בניו, אז "לא יאכל בו" (שמות י"ב, מ"ח), אבל כאשר ישראל ערלים, אין כאן איסור ערלה, כיון שאין כאן איסור ערלה כלל נוהג בישראל:בד"ה ולמה לא כו' היינו גנותן א"נ הא דקאמר גנותן היינו גנותן של הלוים שמלו את עצמן כדכתיב ובריתך ינצורו וכדפירש"י בפר' וזאת הברכה ואפ"ה לא עשו את הפסח א"נ כל ישראל היה להם למול כמו שמלו הלוים והיה להם לעשות את הפסח פענח רזא:רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
דון יצחק אברבנאל
• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
מלבי"ם - התורה והמצוה - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה
מלבי"ם - התורה והמצוה
יג. בשנה השנית וגו' בחדש הראשון מבואר ששהו שם י”א חדש, וזה גנות להם שאלמלי לא חטאו היה מקדים להכניסם לארץ. וכבר הקדים ענינים שהיו בחדש השני מכאן שאין מוקדם ומאוחר בתורה. וכתב הרמב"ן שטעם האיחור הזה כי כאשר בא הספר הרביעי הזה לזכור המצוה שנצטו ישראל במדבר סיני לשעתם, רצה להשלים ענין אהל מועד ותקוניו כל ימי המדבר. והזכיר תחלה הדגלים ומקום האהל ומעמד משרתיו ותקון המשמרות למשאו לכל עבודת האהל, והזכיר קרבנות הנשיאים שהביאו העגלות אשר ישאו אותם כל ימי היותם במדבר. והזכיר קרבנותם בחנכת המזבח. ואח”כ שב להזכיר אזהרה שהזהיר אותם שלא ישכחו מצות הפסח.
ור' אומר שמבואר שאין מוקדם ומאוחר בתורה שהרי בפרשת המן כבר הזכיר זמן המאוחר בסוף הארבעים שנה. ומ"ש וללמדך שמונים מיציאת מצרים כן הוא גם במכלתא יתרו.