מ"ג במדבר ז פז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כל הבקר לעלה שנים עשר פרים אילם שנים עשר כבשים בני שנה שנים עשר ומנחתם ושעירי עזים שנים עשר לחטאת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כָּל הַבָּקָר לָעֹלָה שְׁנֵים עָשָׂר פָּרִים אֵילִם שְׁנֵים עָשָׂר כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שְׁנֵים עָשָׂר וּמִנְחָתָם וּשְׂעִירֵי עִזִּים שְׁנֵים עָשָׂר לְחַטָּאת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כׇּל־הַבָּקָ֨ר לָעֹלָ֜ה שְׁנֵ֧ים עָשָׂ֣ר פָּרִ֗ים אֵילִ֤ם שְׁנֵים־עָשָׂר֙ כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר וּמִנְחָתָ֑ם וּשְׂעִירֵ֥י עִזִּ֛ים שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר לְחַטָּֽאת׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
כָּל תּוֹרֵי לַעֲלָתָא תְּרֵי עֲשַׂר תּוֹרִין דִּכְרִין תְּרֵי עֲשַׂר אִמְּרִין בְּנֵי שְׁנָא תְּרֵי עֲשַׂר וּמִנְחָתְהוֹן וּצְפִירֵי בְּנֵי עִזֵּי תְּרֵי עֲשַׂר לְחַטָּתָא׃
ירושלמי (יונתן):
כָּל תּוֹרֵי לַעֲלָתָא תְּרֵיסַר תּוֹרֵי לְרַב בֵּית אַבָּא דִיכְרָא דִיכְרִין תְּרֵיסַר מְטוּל דִיהוֹבְדוּן תְּרֵיסַר רַבְרְבֵי יִשְׁמָעֵאל אִמְרִין בְּנֵי שָׁנָה תְּרֵיסַר מְטוּל דִיהוֹבְדוּן תְּרֵיסַר רַבְרְבֵי פָּרַס וּמִנְחַתְהוֹן מְטוּל דְיַעֲדֵי כַפְנָא מִן עַלְמָא וּצְפִירֵי עִזִין תְּרֵיסַר לְחַטָאתָא מְטוּל לְכַפָּרָא עַל חוֹבֵי תְּרֵיסַר שִׁבְטַיָא:

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


כל הבקר לעולה. הקרבן הזה לנשיאים בחנוכת המזבח י"ב פרים י"ב אילים י"ב כבשים י"ב שעירי עזים, כנגד י"ב שבטים של מעלה.

וכבר ידעת כי הכבוד שירד בהר סיני הוא שנעתק אל המשכן, כשם שירד בהר סיני בדגלי מלאכי השרת כן ישראל בנסוע משכן עשוין דגלים, כשם שהגביל להר סיני ואמר (שמות יט) לא תגע בו יד כן הגביל את המשכן (במדבר א) והזר הקרב יומת, וכן הענין בכאן שנשלמה חנוכת המזבח והוקם המשכן הקריבו י"ב קרבנות כנגדו בהר סיני בנה משה י"ב מצבות לי"ב שבטי ישראל, והקריבו כאן כ"ד פרים כנגדו בהר סיני (שמות כד) ויזבחו זבחים שלמים לה' פרים.

ויתכן שהיו כ"ד וזה כנגד החיל השמאלי שהוא כ"ד שמות כאשר כתבתי בברכת כהנים, כי לא הזכיר הכתוב כמה היו. ומה שהקריבו ג"כ אילים ששים עתודים ששים כבשים ששים, כבר ידעת כי ששים מעלות הם כנגד שש קצוות, עשרה לכל קצה, ועל כן הקריבו ששים כנגד הששים כנגדו בסיני (שם) ושבעים מזקני ישראל, והוסיף עשרה כנגד הקצה השביעי שהוא קדש. וכשם שהזכיר בכאן ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו, כנגדו בסיני (שם לד) ובבא משה לפני ה' לדבר אתו יסיר את המסוה.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"[""קסא""] ""כל הבקר לעולה", התבאר בסי' קנ"ו. ומ"ש ומעלים על כל אחד התבאר בסימן הקודם:

"קסב "ובבא משה אל א"מ, כבר פרשתי מאמר הספרי הלז בהתו"ה ויקרא (סי' ה"א), שלפי מה שפי' הראב"ע והרמב"ן שמ"ש ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאהל מועד היינו שמשה עמד בחוץ והקול קרא אליו מאהל מועד שיכנס, יש סתירה, דהא מקום הקריאה והדבור היה מעל הכפורת לא מכלל האהל, אבל ממ"ש כאן ובבא משה אל א"מ וישמע את הקול, מבואר שלא שמע את הקול בחוץ רק כשנכנס לפנים, אין סתירה, שמ"ש ויקרא וידבר מאהל מועד פי' ששם התפשט קול הקריאה והדבור שיצא מעל הכפורת ולא נשמע בחוץ,

כמ"ש בספרא שם מאהל מועד מלמד שהיה הקול נפסק ולא יצא חוץ לאהל עיי"ש בארך:

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

כל הבקר לעולה. אמר לשון יחיד, לומר כי גדר אחד לכולן. וכן אמר בקר זבח השלמים לשון יחיד לטעם זה עצמו:

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

כל הבקר לעולה שנים עשר פרים. למה נאמר לפי שהוא אומר פר אחד בן בקר מלמד שכולם כשרו לעולה. או כבש נתפרש בו כשר לעולה וכולם לא כשרו לעולה ת"ל פר אחד מגיד שכולם כשרו למעלה מעלים על כל אחד ואחד שהקריב שני עשר פרים אילים שנים עשר. הם הם שהתנדבו ולא אירע בהם פסול: זאת חנכת המזבח אחרי המשח אותו. לענין שאמרנו:

<< · מ"ג במדבר · ז · פז · >>