מ"ג איוב כח יא
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מבכי נהרות חבש ותעלמה יצא אור
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִבְּכִי נְהָרוֹת חִבֵּשׁ וְתַעֲלֻמָהּ יֹצִא אוֹר.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִ֭בְּכִי נְהָר֣וֹת חִבֵּ֑שׁ
וְ֝תַעֲלֻמָ֗הּ יֹ֣צִא אֽוֹר׃
רש"י
"חבש" - כמו ויחבש את חמורו (בראשית כב) כ"ש (ס"א מבכי וגו' מפני בכייתן של ישראל שהיו בוכין לאמר מה נשתה חבש ותיקן להם נהרי מים מן הסלע ויחבש להם מתרגם ואתקין)
"ותעלומה יוציא אור" - חלון יש ברקיע ושמו תעלומה משם תולדות השמש לתקופתו (בפרקי ר' אליעזר) כלומר לכל דבר יש מוצא וסוף רק לחכמה לא מוצא לה אלא מפיו ולא סוף עולמותמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"מבכי נהרות" - בבוא תכלית הנהרות יסגור ויכלא עומק מימיהם לבל יהיו נובעים ומושכים כמאז ובבוא קץ הארץ היבשה אז יצא לאור המעין הנעלם מעין האדם וירבה מימיו עד כי יכסה פני האדמה וכאומר הואיל ויש קץ ותכלית לכל הדברים הגופניים לא יחשבו א"כ הצלחתם למאומה
מצודת ציון
"מבכי" - ענין עומק המים וכן נבכי ים (לקמן לח)
"חבש" - ענין סגירה וכליאה כמו חבוש בטמון (לקמן מ)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"מבכי". שרשו בוך, כמו נבוכים הם בארץ, ומזה נבכי ים.
"וחבש" הוא החוגר על הדבר וקשרו בל יתפשט, עמ"ש ישעיה א':