לקוטי מוהר"ן תנינא קב
<< · לקוטי מוהר"ן תנינא · קב · >>
קב - מענין בעז ורות
פַּעַם אֶחָד בָּאתִי אֵלָיו, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְסִפֵּר לִי, שֶׁזֶּה בְּסָמוּך הָיָה אֶצְלוֹ רַב אֶחָד, וְדִבֵּר עִמּוֹ וְאָמַר לְפָנָיו תּוֹרָה [הַיְנוּ שֶׁרַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, אָמַר לִפְנֵי הָרַב הַנַּ"ל תּוֹרָה] וְלא זָכִיתִי, שֶׁיַּחֲזר וְיאמַר אוֹתָהּ הַתּוֹרָה לְפָנַי רַק אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁסִּפֵּר לִי שֶׁאָמַר אָז מֵעִנְיַן בּעַז וְרוּת שֶׁבּעַז וְרוּת הֵם סוֹד סְמִיכַת גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה כִּי בּעַז הוּא בְּחִינַת גּוֹאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (רוּת ג) : "כִּי גוֹאֵל אָנכִי" וְכוּ וְרוּת הִיא בְּחִינַת תְּפִלָּה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרָכוֹת ז:) : לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ רוּת, שֶׁיָּצָא מִמֶּנָּה דָּוִד, שֶׁרִוָּה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת וְהָיָה מוּבָן מִדְּבָרָיו, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁגִּלָּה בָּזֶה תּוֹרָה גָּבוֹהַּ, אַך לא זָכִיתִי לְשָׁמְעָהּ גַּם שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ, שֶׁאָמַר אָז שֶׁכָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּבוֹהוֹת מְאֹד שֶׁהוּא מַשִּׂיג אֵינוֹ עוֹלֶה אֶצְלוֹ כְּנֶגֶד אֵיזֶה דִּבּוּר, שֶׁהוּא מְגַלֶּה בִּפְנֵי הָעוֹלָם כִּי בְכָל דִּבּוּר וְדִּבּוּר שֶׁהוּא מְגַלֶּה בִּפְנֵי הָעוֹלָם, תְּלוּיִים בּוֹ כָּל הָעוֹלָמוֹת, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים. [פֵּרוּשׁ, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁבְּוַדַּאי הַהַשָּׂגוֹת שֶׁלּוֹ שֶׁאֵינוֹ מְגַלֶּה הֵם גְּבוֹהִים אֲלָפִים וְרִבְבוֹת פְּעָמִים בְּלִי שִׁעוּר, כְּנֶגֶד מַה שֶּׁהוּא מְגַלֶּה בִּפְנֵי הָעוֹלָם כַּמְבאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר כַּמָּה פְּעָמִים אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן זֶה אֵינוֹ חָשׁוּב וְיָקָר בְּעֵינָיו כָּל כָּך מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מְזַכֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל כָּל כָּך בָּזֶה וְהָעִקָּר הוּא אֶצְלוֹ, כְּשֶׁהָעוֹלָם זוֹכִין לִשְׁמעַ מִמֶּנּוּ אֵיזֶה דִּבּוּר כִּי בְּכָל דִּבּוּר וְכוּ כַּנַּ"ל]