לקוטי מוהר"ן תנינא קא
<< · לקוטי מוהר"ן תנינא · קא · >>
קא - על ידי אמירת תקון חצות יכולין לפרש שיחתו
אָמַר: שֶׁעַל יְדֵי אֲמִירַת תִּקּוּן חֲצוֹת יְכוֹלִין לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבוֹ כְּמוֹ עַל יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת כִּי מִסְּתָמָא אֵין אוֹמְרִים חֲצוֹת עַל הֶעָבָר וְעִקָּר אֲמִירַת חֲצוֹת הוּא עַל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עַכְשָׁו עִם הָאָדָם וּכְשֶׁיּאמַר חֲצוֹת בִּבְחִינָה זוֹ יְכוֹלִין לִמְצא כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבוֹ בְּתוֹך אֲמִירַת חֲצוֹת וְכֵן אֲמִירַת תְּהִלִּים וְכַיּוֹצֵא צָרִיך לִרְאוֹת, שֶׁיִּמְצָא אֶת עַצְמוֹ בְּתוֹך כָּל מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים וּבְתוֹך כָּל הַתְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וּסְלִיחוֹת וְכַיּוֹצֵא וּבְקַל בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי חָכְמוֹת יְכוֹלִין לִמְצא אֶת עַצְמוֹ בְּתוֹך כָּל הַתְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וּבִפְרָט בִּתְהִלִּים, שֶׁנֶּאֱמַר בִּשְׁבִיל כְּלַל יִשְׂרָאֵל בִּשְׁבִיל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָט וְכָל אָדָם כָּל מִלְחֲמוֹת הַיֵּצֶר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו וְכָל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עִמּוֹ הַכּל מְבאָר וּמְפרָשׁ בִּתְהִלִּים כִּי עִקָּרוֹ נֶאֱמַר עַל מִלְחֲמוֹת הַיֵּצֶר הָרָע וְחֵילוֹתָיו שֶׁהֵם עִקָּר הָאוֹיְבִים וְהַשּׂוֹנְאִים שֶׁל הָאָדָם שֶׁרוֹצִים לְמָנְעוֹ מִדֶּרֶך הַחַיִּים וּלְהוֹרִידוֹ לִשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם אִם לא יִשְׁמר עַצְמוֹ מֵהֶם וְרַק עַל עִנְיַן מִלְחָמָה זאת נִתְיַסֵּד כָּל סֵפֶר תְּהִלִּים כִּי עִקָּר כְּלָל וְשׁרֶשׁ וִיסוֹד שֶׁל כָּל הָעֵצוֹת לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך הוּא רַק אֲמִירַת תְּהִלִּים וּשְׁאָרֵי תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וְהִתְבּוֹדְדוּת לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ לְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו, שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַך וְרַק עַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה אִם יִהְיֶה חָזָק וְאַמִּיץ מְאֹד תָּמִיד לְהַעְתִּיר וּלְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַך תָּמִיד יִהְיֶה אֵיך שֶׁיִּהְיֶה אָז בְּוַדַּאי יְנַצֵּח הַמִּלְחָמָה אַשְׁרֵי לוֹ כָּך הֵבַנּוּ מִדִּבְרֵי רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כִּי אַף עַל פִּי שֶׁנִּמְצָאִים כַּמָּה עֵצוֹת טוֹבוֹת בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁהֵם מְלֵאִים עֵצוֹת לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך אַף עַל פִּי כֵן עַל פִּי רב קָשֶׁה לְהָאָדָם לְקַיֵּם הָעֵצָה בְּעַצְמָהּ עַל כֵּן הָעִקָּר הוּא תְּפִלּוֹת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת, יִהְיֶה אֵיך שֶׁיִּהְיֶה עַל כָּל פָּנִים יְדַבֵּר בְּפִיו בְּאֵיזֶה בְּחִינָה שֶׁהוּא וִיבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך תָּמִיד שֶׁיּוֹצִיא אוֹתוֹ מֵחֹשֶׁך לְאוֹר וְיַחֲזִירֵהוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת וְאַל יִתֵּן דֳּמִי לּוֹ עַד שֶׁיַּעֲנֵהוּ וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא קוֹרֵא וְצוֹעֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך זֶה זְמַן רַב מְאֹד וַעֲדַיִן הוּא רָחוֹק מְאֹד מְאֹד אַף עַל פִּי כֵן אִם יִהְיֶה חָזָק וְאַמִּיץ בִּתְפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת בְּוַדַּאי סוֹף כָּל סוֹף יַעֲנֵהוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַך וִיקָרְבוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ בֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי בְּלִי סָפֵק, רַק חֲזַק וֶאֱמָץ וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרָכוֹת לב) שֶׁתְּפִלָּה צָרִיך חִזּוּק כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים כ"ז) : "קַוֵּה אֶל ה חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּך וְקַוֵּה אֶל ה" וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י וְאִם לא תִּתְקַבֵּל תְּפִלָּתְך חֲזר וְקַוֵּה וְכֵן לְעוֹלָם, עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא ה מִשָּׁמָיִם וּכְבָר מְבאָר זאת בִּדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים אַך צְרִיכִין לִכְפּל וְלִשְׁנוֹת זאת וְלִזְכּר זאת בְּכָל יוֹם וָיוֹם כִּי יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי חֲלִישׁוּת וּבִלְבּוּלִים עַל זֶה בְּלִי שִׁעוּר מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחֲשׁב עַל כֵּן צְרִיכִין לַחֲזר זאת אֲלָפִים פְּעָמִים כְּדֵי שֶׁיִּתְחַזֵּק וְיִתְאַמֵּץ לַעֲמד עַל עָמְדוֹ לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַך תָּמִיד שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, יִהְיֶה אֵיך שֶׁיִּהְיֶה "נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם כִּי לא יִטּשׁ ה אֶת עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לא יַעֲזב"