לישרים תהילה/חלק ב/דיבור ב

דיבור ב

יושר נשאר לבדו ומוצא מחקר מתבודד בהר.

יושר: אֵין טוֹב אֲשֶׁר אֶפְנֶה לִרְאוֹת פֹּה אֵלֶּה
דִּשְׁאֵי נְאוֹת שָׂדַי, עֵינוֹת הַמָּיִם
הַנּוֹזְלִים מֵרֹאשׁ הַצּוּרִים הֵנָּה,
אַטֶּה לְקוֹל הַתּוֹר אוֹ צִפּוֹר אֹזֶן,
אֶרְבַּץ בְּבֵין חָצִיר תַּחַת הַתֹּמֶר,
אֶשְׁאַף כְּעֶבֶד רוּחַ,
אַף כָּל־שְׂעִפַּי כָּל־שַׂרְעַפַּי יַחַד
אַךְ אַחֲרֵי גֵוִי כִּמְעַט אַשְׁלִיכָה,
אֶשְׁכַּח מְרִי שִׂיחִי, אוּלַי אַרְוִיחַ.
הֶן־שָׁם הֲלֹא מֶחְקָר בּוֹדֵד אַבִּיטָה,
אַךְ שָׂשׂ אֲנִי עָלָיו, עָלֵז אָנֹכִי
עַל כִּי־מְצָאתִיו עָתָּה,
כִּי חִקְרֵי לִבּוֹ הִנֵּה יוֹעִילוּ
עַתָּה לְהַשְׁכִּיחֵנִי
אֶת־כָּל־עֲמָלִי, אַף־נַפְשִׁי שַׂמֵּחַ.
שָׁלוֹם לְךָ מֶחְקָר! אָן תִּתְהַלַּכְנָה
כָּעֵת מְזִמּוֹתֶיךָ
בֵּין הַרְרֵי בָדָד וּנְחָלִים אֵלֶּה?

מחקר: הוֹלֵךְ וְתָר הִנֵּנִי
פִּלְאֵי תְבוּנוֹת מֵאֵין חֵקֶר לָמוֹ,
בּוֹרֵא וְיוֹצֵר כֹּל הֶרְאָה הוֹדִיעַ
אֶל־כֹּל אֲשֶׁר־עֵינָיו לֹא עִוֵּר סֶכֶל
אוֹ שִׁחֲתָה עַצְלָה, בִּפְלִיאוֹת צֶמַח
כָּל־הָאֲדָמָה אִם־שָׂדֶה אִם־יָעַר.
כָּל־מַחְשְׁבוֹתָיו מַה לִּמְאֹד עָמָקוּ!
כָּל־מַעֲשָׂיו מָה רַבּוּ!
כֻּלָּם בְּחָכְמָה מִכָּל־לֵב נִשְׂגָּבוּ.
שִׂים עֵינְךָ נָא עַל־שָׁרָשִׁים אֵלֶּה,
פִּיּוֹת פְּתוּחוֹת בָּמוֹ
לָרֹב מְאֹד הִנֵּה יִרְאוּ עֵינֶיךָ,
הֵם יִשְׁאֲבוּ יַחְדָּו, יַחְדָּו יִינָקוּ
מִשֹּׁד אֲדָמָה זֹאת אֶת־כָּל־הַלֵּחַ,
הַמְכַלְכְּלָם כָּל־עוֹד בַּחַיִּים הֵמָּה,
תּוֹךְ רַהֲטֵי גִזְעָם אוֹתוֹ יוֹלִיכוּ
מֵרֹאשׁ וְעַד־סוֹף, אֶל־כָּל־בַּד, כָּל־חֹטֶר,
לִהְיוֹת לְמִחְיָה אֶל־כֻּלָּם גַּם יָחַד,
אַף־הוּא בְּעֵת צֵאתוֹ בָּלוּל מֵרֶחֶם
כּוֹנֵס בְּקִרְבּוֹ, אַךְ בִּלְתִּי נִבְדָּלוּ,
עָפָר וְשֶׁמֶן, אוֹ־גָפְרִית וָמֶלַח,
עִם־כָּל־שְׁאֵרִית כָּל־בּוֹנֵי כָּל־גָּשֶׁם,
בִּרְבוֹת תְּנוּעָתוֹ וּכְמַהֵר לֶכֶת
בֵּין שִׁקְתוֹת הַגֶּזַע,
יִמַּס כְּדוֹנַג, יִשָּׁפֵךְ כַּמַּיִם
מִמַּעְבְּרוֹתָיו, אוֹ מָקוֹם יָנוּחַ.
מֵרֹב זְמַנִּים כִּי עָלָיו יַחְלֹפוּ,
יָמִים וְלֵילוֹת, קֹר וָחֹם וָרוּחַ,
עוֹד יַחֲלִיף טַעְמוֹ, וּבְשֵׁם הַנֶּטַע
הוּבַל לְתוֹכָהּ, כִּי יִשְׁוֶה אֵלֶיהָ,
הִנֵּה יְכַנֶּה סֶלָה.
עַתָּה רְאֵה אֵלֶּה הַגִּידִים הֵנָּה,
מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשׁ קוּר עַכָּבִישׂ דַּקּוּ,
אֶת־כָּל־פְּנֵי זֶה הֶעָלֶה מִלֵּאוּ,
כִּי בָם בְּלִי רִפְיוֹן וּבְלִי מַרְגּוֹעַ
עָסִיס יְסוֹבֵב, הוּא אֶל־חֹם הַשֶּׁמֶשׁ
יִרְתַּח בְּעוֹד יוֹמָם, אַף־שֶׁמֶץ מֶנְהוּ
יִקְפָּא לְקֹר הַלָּיְלָה,
אוֹתוֹ בְּמוֹ־פִיהֶן הִנֵה תָּמֹצְנָה
אָז הַדְּבוֹרִים, וּבְמֵעֵיהֶן יָשָׁב
אֶל־הַדְּבַשׁ שֶׁבֵּין דּוֹנַג תַּזֵּלְנָה.
שׁוּר נָא פְּרָחִים, אֶל־יָפְיָם הַבִּיטָה.
מַרְאָם חֲזֵה, אַף־נִיחוֹחָם הָרִיחָה.
מִתּוֹךְ תְּמוּנַת כּוֹס תַּבְנִית גָּבִיעַ
הַזֶּה אֲשֶׁר לָהֶם תִּרְאֶה מִתַּחַת
סָבִיב עֲלֵיהֶם רִאשׁוֹנָה יַפְרִיחוּ,
אַף אַחֲרֵי נָפְלָם הוּא יָשׁוּב פֶּרִי.
חוּטִים כְּעַמּוּדִים הַבֵּט, נִצָּבוּ,
מִי עַל לְרֹאשׁוֹ כּוֹבַע
נוֹשֵׂא, וּמִי בִּלְתּוֹ, אַךְ כֻּלָּם יַחַד
עִם־כָּל־עֲלֵיהֶם אִישׁ אָחִיו יַעְזֹרוּ
וּבְנַחֲלֵיהֶם הֶעָסִיס יָכִינוּ,
לַגְדִּיל פְּרִיהֶם בּוֹ וּלְהַמְתִּיקֵהוּ.
תַּבְנִית כְּמוֹ צִפֹּרֶן
הַזֶּה אֲשֶׁר תִּרְאֶה, כִּי יִתָּקֵעַ
לִבְנוֹ בְּלוֹיָתוֹ, שָׁמָּה יָנִיחוּ
דִּבְשָׁם אֲשֶׁר תָּמֹץ, כִּי תִמְצָאֵהוּ,
פִּי הַדְּבוֹרִים לָיְלָה.
עַתָּה חֲקָר־זֹאת עוֹד, הַבֵּט וָבִינָה
אֶל־נִפְלְאוֹת צוּרֵנוּ,
בִּין נָא לְזֶרַע זֶה, תּוֹכָם יַסְגִּירוּ
יַחְדָּו לְמִינָם כָּל־צֶמַח, כָּל־עֵשֶׂב,
שָׁפִיר בְּשִׁלְיָתוֹ עָלָיו נִכְפֶּלֶת,
רַב אוֹ מְעַט, כֵּן דִּמְיוֹנוֹ הִנֵּהוּ.
רֹב אוֹצְרוֹתָיו שֶׁמֶן
הִנֵּה בְּלִי מַחְסוֹר מִלֵּא הַטֶּבַע,
כִּי כָל־עֲצָמָיו, כָּל־גִּיד בּוֹ, כָּל־עֹרֶק,
בּוֹ יַחֲלִיץ יַחְדָּו, אַף בּוֹ יֵרָכּוּ.
תּוֹכוֹ יְרַחֵף רוּחַ
חַד, אַף לְעוֹפֵף קַל, חַי וּגְדָל־כֹּחַ,
הוּא יַעֲמִיד אֶת־כָּל־סִדְרֵי הַנֶּטַע
דָּבָר עֲלֵי אָפְנָיו, אִישׁ עַל יָדֵהוּ,
מִנִּי עֲבִי שַׁמְנוֹ, אַחַר הוֹבִישׁוּ
אוֹתוֹ פְּנֵי חַמָּה וּנְשִׁיבוֹת רוּחַ,
יֵעָשׂ סְבִיבוֹתָיו שִׁרְיוֹן תִּלְבֹּשֶׁת,
עָלָיו יְגוֹנֵן מִכָּל־רַע וָפֶגַע,
חָמוּץ בְּתוֹכוֹ רוּחַ,
נִצָּב כְּאִישׁ מִלְחֶמֶת
נֶגֶד לְכָל־בָּאְשָׁה, אַף־שֶׁמֶן מֶנּוּ
לָרֹב וְרַב הַחַיִל
הֵן יִמְשְׁכוּ יַזִּילוּ.
מַצַע שְׂרָף תַּחְתָּיו הֵן יִשְׂתָּרֵעַ,
וּכְמֵחֲרַכִּים בֵּין בֶּקַע אוֹ נֶקֶב
יָצִיץ זְעֵיר שָׁם וּזְעֵיר שָׁם הַחוּצָה.
אֵלֶּה קְצוֹת דַּרְכֵי קָדוֹשׁ, וּכְאֵלֶּה
רַבּוֹת לְאֵין מִסְפָּר נִפְלָאוֹת סֶלָה.
כָּל־דּוֹרְשִׁים אוֹתָם, אוֹתָם יִמְצָאוּ
תָּמִיד בְּכָל־הָחַי וּבְכָל־צוֹמֵחַ
וּבְכָל־אֲשֶׁר כָּל־רוּחַ
חַיִּים בְּקִרְבּוֹ אָיִן,
וּבְכָל־אֲשֶׁר בָּאָרֶץ
וּבְכָל־אֲשֶׁר בַּמָּיִם,
וּבְכָל־אֲשֶׁר־בּוֹ עַיִן
אָדָם לְהַבִּיט יָשֶׁת.
אַשְׁרֵי אֲשֶׁר חָכְמָה מָצָא וָדָעַת,
אַשְׁרֵי מְדַבֵּר עַל־אֹזֶן שׁוֹמָעַת!

יושר: בָּרוּךְ תְּהִי מֶחְקָר, כִּי נִחַמְתָּנִי
עֵת מִשְׁבְּרֵי יָגוֹן עַד־נַפְשִׁי בָּאוּ,
כִּי עֵת בְּצוּף לִקְחֶךָ
מָרַת לְבָבִי זֶה אוֹתִי הִשְׁכָּחְתָּ,
אַף־מִסְפְּדִי לִי אֶל־מָחוֹל הָפָכְתָּ.
כַּצֵּל לְעָיֵף וּכְאֶל־צָמֵא מַיִם,
כֵּן יֶעֱרַב יִנְעַם לַנֶּפֶשׁ דָּעַת.
שִׂמְחָה לְלֵבָב הוּא, אוֹר לָעֵינַיִם,
עָנָק לְצַוָּאר, אַף אֶל־רֹאשׁ מִגְבָּעַת.