לישרים תהילה/חלק א/דיבור ב

דיבור ב

תהלה לבדה בשדה בין ההרים

הוֹי צֵל כְּצוּף מָתוֹק, הוֹי יִבְלֵי מָיִם,
מִפָּז יְקָרִים יַחַד,
הָרֵי מְנוּחָה, כָּל סַלְעֵי מַרְגּוֹעַ,
הַבּוֹדְדִים שַׁלְוָה וּמְפִיקִים שֶׁקֶט.
מָה אֶבְחֲרָה בָכֶם, כַּמָּה אָגִילָה
עַל שִׂיחֲכֶם כִּי שָׁח, עַל עַנְוַת דֶּשֶׁא,
מִכָּל שְׁאוֹן עָרַי כִּי הִכְרִיעוּנִי,
מַה נַּחֲלָתִי כִּי מָרָה שָׂבַעְתִּי,
וִיהִי לְבָבִי לָהּ עַד עוֹלָם קָבֶר,
בַּל יִתְּנוּנִי אֶת כַּעְסִי הוֹדִיעַ.
אֶל יַד כְּסִיל אָדָם כִּי יִבְלָעֵנִי,
אָל יַד אֱוִיל נִבְעָר מַחְפִּיר מַרְשִׁיעַ
יִנָּתְנוּ דוֹדַי בִּזְרוֹעַ כֹּחַ,
הוֹדִי לְזָר יַסְגִּירוּ,
בִּי הוֹלְלִים יַכְתִּירוּ.
אֶרְאֶה וּבַת עֵינִי מִכַּעַשׂ תֵּכַהּ,
וּכְשֶׂה לְטֶבַח דּוּמִיָּה אֵלֵכָה.
תֵּבֵל אֲהָהּ תֵּבֵל! אֵיכָה הִרְחַבְתְּ
אַךְ אֶל דְּבַר כָּזָב אֶת מַעְגָּלָיִךְ?
מוֹשַׁב מְלָכִים אֵיךְ שֶׁקֶר הוֹשַׁבְתְּ
תּוֹךְ אַרְמְנוֹת עֻזֵּךְ וּבְטִירוֹתָיִךְ?