ליקוטי הלכות/יורה דעה/הקדמה

בס"ד

ליקוטי הלכות יורה דעה חלק א

הקדמה

אמר המעתיק והמתעסק בספר הקדוש הזה (הוא מאיש תם ירא אלקים מרבים מו"ה ר' נחמן טולטשינער תלמיד מובהק למוהרנ"ת זצ"ל) ידידי הקורא אציגה נא לפניך מעט מזעיר מהמאמרי' הקדושי' אשר בתוך הספר הקדוש הזה ויהי' נא המאמרים הק' האלו במקום הקדמה הנהוג שיהיה בכל ספרי קודש כי מאדומו"ר מאור עינינו חמדת לבבינו מרן ר' נתן זצוק"ל זי"ע לא מצאנו באמתחת כתביו הקדושים שום הקדמה זולת ההקדמה הנדפסת כבר בחיים יותו אצל חלק הראשון מאורח חיים המתחלת מהלכות השכמת הבוקר. והאמנם שמובן שם אשר היא הקדמה כוללת לכל כתביו הק'. אעפ"כ היה גיעגועי ותשוקתי חזקים שיהיה הקדמה מיוחדב לספר היו"ד הק' הזה. אך יראתי לחגור מתני ולאמץ זיו"ד הק' הזה. אך יראתי לחגור מתני ולאמץ זרועותי לאחוז בידי עט סםפר לכתוב הקדמה על ספר יקר ונחמד מפז ומפנינים כזה פה המפיק מרגליות וכו' וכו'. כי מי אנכי אשר אספר שבחיו ותהלותיו וגודל יקר הערך וגודל עומק נועם אמרותיו הטהורים. ויראתי לנפשי שח"ו לא אפגום בכבודו הזך. ומדי חושבי בזה עזרני השי"ת שעלה בדעתי הלא ידוע אשר כל ענין הקדמה שקדום לכל ספרי קודש הוא בגין להודיע להקורא והרוצה להגות בו קסות דברי הספר ודרכו הק המובא בפנים, לכן אמרתי להקדים לפנים אלו המאמרים המועטים המחזיקים הרבה ותבין ממוצא דבר קושט נועם אמרותיו הנעימים. ואם תטה עיניך ולבך באמת ותרצה לידע נועם עומק כל דבריהם אז תציץ ותביט לפני ולפנים ואז אם לבך ומחשבותיך חושבים והוגים באמת לאמתו על התכלית האחרון אשר יהיה ביום האחרון אשר אז נשוב אל העפר כשהיה והרוח ישיב לצרור בצרור החיים את ה' ואתה רוצה באמת להשליך אחר גיווך כל הליצנות וההבלים ולדרוש אחר עצות אמתיים ודיבורים ניחומים להחיות את נפשך לחזק א"ע בה' ובתורתו הקדושה בכל עידן ועדנין העוברין על האדם העלוב בזה העולם המר למען יהיה נפשינו לשלל אז ביום האחרטן אז תבין מהמאמרים הקדושים האלו יראת ה' לחיים ולשמחה (כמובא להלן בהקדמה אשר יש יראת ה' לחיים ולשמחה ויש להיפך חס ושלום) ודעת אלקים תמצא. כן נזכה לזה באמת כרצון יראיו וצדיקיו האמתיים ז"ל זי"ע אכי"ר:

בהלכות בשר בחלב הלכה ה' לענין מ"ש על פסוק לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבוש שנים שהוא בחי' עזות דקדושה וכו'. וזה ענין מ"ש במ"א שזהו בחי' מה שדרשו רז"ל על פסוק זה כי כל ביתה לבוש שנים א"ת שנים אלא שניים שכל דברי התורה מלובשים בכפליים, נתן תתן העניק תעניק פתוח תפתח. כל אלו מצילין אותו משלג גיהנם עכ"ל רש"י ז"ל. היינו בחי' עזות ועקשנות דקדושה כמו שהזהיר רבינו ז"ל ואמר שצריך האדם להיות עקשן גדול בעבודת ה' כמובא בספריו הק'. וזה הענין של עקשנות הוא התחזקות נפלא לבלי ליפול בשום אופן בעולם כאשר שמעתי מכמה אנשים כשרים שעיקר התחזקותם היה על ידי זה. וזה כי כל ביתה לבוש שנים דהיינו שניים בחי' כפל פתוח תפתח וכו' היינו שכל קיום התורה תלויה בזה שיתחזק לשנות ולכפול כל עובדא טובה או לימוד התורה וכו' להתחיל להרגיל עצמו שיתחזק בכל פעם לחזור ולעשות אותו הדבר שבקדושה אפי' אךף פעמים אפילו אם עובר עליו מה שעובר כי זה עיקר קיום התורה שצריבין להיות עקשן גדול בעבודת ה' לעשות הדבר שבקדושה אפילו דרך עקשנות אפילו אלפים פעמים ולבלי להסתכל על שום חלישות הדעת שהבע"ד והס"א והליצנים מחלישין דעתו רק לעשות ולחזור ולעשות הדבר שבקדושה אפי' אלף פעמים בבחי' כי כל ביתה לבוש שנים נתן תתן פתוח תפתח. ולא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כל התורה יצא שצריבין לכפול הדברים שבקדושה כמה פעמים כי מיעוט רבים שנים. ועל כן שנים מרמזין על ריבוי בלי שיעור וכמו שדרשו רז"ל על פסוק זה נתן תתן אפילו אלף פעמים. וכן בכל התורה כולה וכנ"ל. וזהו עיקר ההתחזקות כנ"ל. וזהו לא תירא לביתה משלג היינו מגיהנם של שלג כנ"ל כי יש גיהנם של אש וגיהנם של שלג כשרז"ל. היינו גיהנם של אש מגיע על שנתחמם לדבר עבירה ר"ל כמובא. אבל גיהנם של שלג הוא על חלישותו אח"כ כשבא לו התעוררות לתשובה כי הכל מלאים חרטות כשארז"ל אבל ע"פ רוב עיקר עיכובו מתשובה הוא מחמת חלישת הדעת שנדמה לו שאין מועיל לו עוד תשובה לריבוי עונותיו העצומים מאד ובפרט אותן שהתחילו כבר להתעורר משינתם להתחין לשוב להש"י ועסקו בתורה ומצות איזה זמן זמנים ואח"כ נפךו מזה והעיקר הוא מחמת חלישות הדעת מחמת שיודע בעצמו שכבר למד תורה ועזה כמה מצות וכו' ואף עפי"כ התגבר עליו היצה"ר כ"כ כאשר יודע כל זה האדם בנפשו. ומי שנשאר בזה חס ושלום ומניח ליפול עצמו ע"י הסתות ורעיונים של הס"א כאלה וכאלה הוא נידון על זה בגיהנם של שלג שהוא קרירות עצום ומר שהוא מדה כנגד מגה כי על שנתקרר אח"כ ע"י חךן שת הדעת הנ"ל ע"כ נידון בקרירות של שלג של גיהנם. וזה בחי' מה שמובא בדברי רז"ל שיש שדנין אותו בגיהנם חציו של אש וחציר של שלג היינו כנ"ל שדנין אותו על חומום העבירה בגיהנמם של אש חנ"ל. ועל שנתקרר ע"י חלישת הגעת ולא התחזק בתשובה כנ"ל דנין אותו בגיהנם של שלג וקרירות וכנ"ל. ועתה מחובר יפה הפסוק הנ"ל לא תירא לביתה משלג שהוא בחי' קרירות כי כל ביתה לבוש שנים בחינת שניים בחי' כפל נתן תתן אפי' אלף פעמים. וכן בכל התורה והמצות היינו בחי' התחזקות ע"י עקשנות עצום לבלי להניח את מקומו רק להתחזק לקיים ולחזור ולקיים לימוד התורה וקיום המצות כל מה שיוכל לחטוף בזה הצל עובר כל ימי חייו אפילו אם יחבור עליו מה ועל ידי זה לע תירא לביתה משלג שהוא קרירות מאחר שלא מניח לקרר עצמו מתורה ומצוות על ידי חלישות וקרירות שהפיל הבע"ד בדעתו רק התחזק בכל פעם לחטוף איזה טוב ולחזור ולחטוף בבחי' כי כל ביתה לבוש שנים כנ"ל. וע"כ בודאי לא תירא לביתה משלג וכנ"ל:

וז"ש בנחמות של ישעיה הנביא בסך' מ"ב מ"ג שמחזקם מאד להתקרב להשי"ת אחר כל מה שעשו ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר היינו שהשי"ת הרבה לישראל תורה ומצות כשרז"ל על פסוק זה כדי לזכותם לנצח על ידי זה כדי שכל אחד כמו שהוא יוכל לחטוף תמיד איזה טוב תורה ומצוות וכו' וכמבואר בדברינו בזה במ"א. וכתיב אחר כך והוא עם בזוז ושסוי וכו'. היינו שתנצל מגיהנם של אש ומים שהם בחי' חמימות וקרירות כנ"ל. והכל ע"י התחזקות הנ"ל המרומז בפסוק ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדור וכנ"ל:

שייך להלכות כלאי בהמה הלכה ד' המיוסדת על מאמר ב' מליקוטי תנינא המתחלת ימי חנוכה הם ימי הודאה וכו' וזה בחינת שעשוע עוה"ב וכו' וזה בחי' הלכות בבחי' כל השונה הלכות וכו' עיין שם דברים נפלאים ונחמדים ויערב לך לעד. ועל פי הדברים הקדושים האלו מבואר כל הלכה הנ"ל וכל ענין חנוכה עם כל הפרטים הנ"ל של חנוכה. וזאת מבואר בסופה של הלכה הנ"ל וז"ל:

וע"כ מסיימת התורה פ' הנשיאים שהוא פ' חנוכת המזבח בפסוק ובבוא משה אל אוהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו וכו':

כי זה הפסוק הוא כתוב השלישי המכריע בין שני כתובים המכחישים זה את זה כשפרש"י שם והוא מדה אחרונה מי"ג מדות הם בחינת י"ג מדות של רחמים שמשם עיקר הישועה מכל הצרות ושם עיקר התודה וההודאה כנ"ל. וע"כ מסיימין היתּג מדות במדה זאת של שני כתובים המכחישים זה את זה וכו' כי זה עיקר התיקון של י"ג מדות התורה שהם בחי' הלכות שהם בחי' י"ג מדות של רחמים שהם בחינת תודה להמשיך כל התיקונים הנאמרים במאמר הנ"ל עד שנזכה לגלות אחדות הפשוט מתוך פעולות משתנות שזהו בחי' שני כתובים המכחישים זה את זה עד שיבא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם כי כל הקשיות והשינויים שיש בתורה וכל המחלוקת דקדושה שיש בין תנאים ואמוראים ובין צדיקים וכשרים אמתיים הכל כדי לגלות שכל הפעולות משתנות נמשכין מאחד הפשוט ית'. כי כל הפעולות משונות שבכל הבריאה כולם נמשכין מאותיות התורה כידוע וכמו שכל אות יש לו תמונה משונה מחבירו וכל צרופי התיבות משונין כל אחד מחבירו כמו כן נמשכין כל הברואים משונין כל אחד וא' מחבירו. אבל באמ כל אותיות ותיבות ופרשיות וכו' שבתורה שמשונים כ"א מחבירו דייקא על ידם מכירין ויודעין אותו ות'. כי בשביל זה ניתנה התורה כדי להכיר את מי שאמר והיה העולם. כי אורייתא שמא דקב"ה (תי' דף כ"ה) וא"א לדעת מאחדותו הפשוט ית"ש כ"א על ידי התורה הזאת דייקא שנתלבשה באותיות ודיבורים אלו ומחמת שבזה העולם א"א להבין בשלימות דרכי התורה. ע"כ נדמה כמה פעמים שיש איזה שינויים וקשיות בתורה כגון שני כתובים המכחישים זה את זה שקודם שבא הכתוב השלישיהמכירע נדמה לנו כאלו היה חס ושלום איזה שינוי בתורה. וכן כתוב א' אומר שבעת ימים תאכל מצות וכתוב א' אומר ששת ימים וכו' וכן הרבה וכל זה מחמת מיעוא שכלינו שאין אנו מבינים דרכי התורה על בוריין על כן חמל עלינו השי"ת ומסר לנו דרכי התורה ע"י החכמים לדורזה בי"ג מדות שע"י זה הם מיישבין כל השינויים ומכריעין בין הכתובים המכחישים זא"ז ועל ידי זה נמשך עלינו דעת לידע ולהאמין כמו שהתורה כולה אחד אע"פ שלפי קטנות שכלינו היה לנו כמה קשיות ושינויים בתורה כמו כן כל השינוים שבעולם שהם כל הפעולות משתנות כותם אחד בשרשן כי כולם נמשכין מאחד הפשוט יתברך רק שא"א להבין זאת בשכלינו. וזהו בחינת המחלוקת דקדושה כי הכל בשביל להמתיק הדין בשרשו (כמובא במאמר בקמים עלי מרעים וכו' בסי' רע"ז) כי ע"י שיש מחלוקת בקדושה בין צדיקים. נמצא שדעתם משונה מאד זה מזה ואעפ"כ בענין יסוד האמונה כולם נכללין בדיעה אחת כי כולם מתכוונים לדמו ואחדותו ית' כדי לברר כל ההלכה על בוריין כשרז"ל הרבה מחלוקת בביהמ"ד וכו'. וע"כ על ידי זה המחלוקת דקדושה על ידי זה דייקא נתגלה אחדות הפשוט מתוך פעולות משתנות על ידי שדיעות חלוקות ומשונות כאלה כולם נכללין בדיעה אחת בענין יסוד האמונה כי כולם מאמינים בדיעח אחת בה' ובמשה עבדו. וכל כוונתם במחלקותם הכל כדי לגלות אחדותו הפשוט בעוךםץ כי דעה של זה נואה שההלכה כך ודרך הישר הוא כך אשר על ידו נתגלה אחדותו ית', ודעה של זה נוטה לדרך והלכה אחרת ובאמת אלו ואלו דברי אלקים חיים כי כולם נתנו מרועה אחדץ כי על ידיהם דייקא יתגלה אחדותו הפשוט מתוך פעולות משתנות על ידי שדיעות חלוקות כאלו נכללין בתכלית כוונתם בדיעה אחת להכלל באחדותו ית' כנ"ל. וז"ש שם במאמר הנ"ל שע"י הלכות שהם בחינת תודה על ידי זה נמשך כל הבחינות המבוארין עד שזוכין לגלות אחדות הפשוט מתוך בעולות משתנות היינו כנ"ל כי ההלהות הוא פסק ההלכה שמתבררת משינוי דיעות שזה אוסר וזה מתיר וכו' עד שמבררין ההלכה ע"פ דרכי התורה ואז דייקא נתגלה אחדות הפשוט מתוך פעולות משתנות כנ"ל:

מהלכות בכות בהמה טהורה הלכה ד' שייך לעיל לענין מה שכתבתי שם שצריבין ליזהר מאד שיקבל היראה לחיים ולא למות. כי לפעמים על ידי שהאדם רואה דברי מוסר בספרי יראים או ששומע תוכחה ומוסר מאיזה איש חשוב הוא נופל בדעתו יותר ויותר מחמת ששומע גודל עונש החטא ועד כמה וכמה מגיע הפגם של נדנוד עבירה ואפילו של תאוות שאינם איסור גמור וכו' והוא יודע בנפשו שפגם הרבה מאד מכ"ש מי שיודע בנפשו שפגם וחטא בעבירות ממש ר"ל ובפרט שיש אנשים שחטוא הרבה מאד ר"ל ואזי יכול להיות שכל מה שרואים או שומעים מוסר יותר יפלו בדעתם יותר וכנ"ל. וזהו בחי' יראהב רעה שצריכין לברוח ממנה מאד כי צריכין לקבל יראת ה' רק לחיים ולא למות חס ושלום דהיינו לקרב א"ע להש"י ע"י היראה והמוסר ולא להתרחק חס ושלום. ועתה האיר ה' עיני ומצאתי מפורש בפסוק ענין זה (במשלי י"ט) וז"ל הפסוק חדל בני לשמוע מוסר לשגות מאמרי דעת. והמקרא תמוה לכאורה. וע"כ באמת רש"י ז"ל נדחק בפירושו וכתב מקרא קצר הוא כוכ'. אבל עתה מבואר היטב פירוש המקרא כפשוטו שהפסוק מזהיר את האדם שימנע ויחדל א"ע מלשמוע מוסר ותוכחה המזיקים לו הגורמים לו לשגות מאמרי דעת דהיינו כנ"ל שע"י המוסר והתוכחה יפול בדעתו יותר עד שח"ו ישגה מאמרי דעת על ידי זה צריך לחדול ולמנוע עצמו מזה כי צריכין לקבל תורה ומוסר רק לחיים ולא למות וכנ"ל:

וכבר אמרתי בזה דברי צחות םכמה בני הנעורים הרוצים להתקרב להשי"ת וע"פ רוב נופלים בדעתם על ידי ענין הנ"ל מחמת ששוצעים או רואים בספרים קדושים כמה וכמה הם מחמירים מאד על פגם כל שהוא ואמרתי להם תדעו שכל מה שכתוב בספר ח"ח הקדוש ובשאר ספרי מוסר עניני קדושה וטהרה גדולה אין הכוונה שאתם לא תהיו אנשים כשרים רק הכוונה כדי שתהיו אנשים כשרים היינו שכוונתם לקרב ולא לרחק שמזהירים את ישראל שיתרחקו אפי' מפגם כל שהוא כי בודאי כך ראוי שיתנהג איש הישראלי לפי עוצם קדושתו בשרשו. אבל אעפ"כ אין כוונתם חס ושלום שמי שלא עמד בזה ופגם מה שפגם חס ושלום שיתרחקו ויפלו בדעתם עוד יותר חס ושלום כי כבר הזהירנו שלמה המע"ה אל תרשע הרבה וכשרז"ל מי שאכל שום וריחו נודף יחור ויעכל שום וכו' בתמיה. וכבר מבואר בדברי אדומו"ר ז"ל כמה תורות וכמה שיחות יקרות גדולות ונוראות על זה איל צריך האדם להחיות א"ע ולחזק א"ע בכל עת תמיד יהיה איך שיהיה והכלל שבכל דברי תורה בכל דיבור ודיבור ובכל ענין וענין יש בו בחי' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם בחי' זכה נעשה לו סם חיים לא זכה וכו' ועל כן צריכין ליזהר מאד שלא יקבל היראה והמוסר לרעה חס ושלום רק לטובה שמעוצם היראה יחזק א"ע לקיים דברי רז"ל שהזהירנו להאמין בחסדו וטובו יתברך שאינו נפסק לעולם ולחזק א"ע בכל עת מחדש בכל מה שיוכל כמבואר בדברינו כמה שיחות קדושות ונוראות בענין זה פוק עיין ותשכח אשריך אם תאחז בהם:

מהלכות ראשית הגז ה"ד המיוסדת ע"פ מה שאלתא בדברי רבינו ז"ל שאפילו כשאדם מושך את עצמו מהרע אל הטוב רק כחוט השערה הוא יקר מאד בעיני הש"י כי מחמת שהאדם בגוף מגושם כל כך בזה העולם הגשמי כ"כ אשר רבו כמו רבו המונעים והמעכבים והמסיתים והבלבולים וכו' על כן כל העתקה והעתקה שהאדם ממשיך את עצמו מגשמיותו להשי"ת ולתורתו אפי' הוא רק כחוט השערה הוא יקר מאד מאד בעיני השי"ת ובזה ראוי לאדם להחיות א"ע ולשמח א"ע אפי' אם הוא כמו שהוא. והביא שם מעזה על זה מהצדיק שנפל עליו עצבות וכבידות גדול מאד מאד וכו' שלא היה יכול לשמח א"ע בשום דבר וכו' כ"א במה שלא עשני גוי וכו' ואז הראו לו שאינו כדאו אלפים ורבבות עולמות כנגד חוט השערה אחת שהאדם נעתק בזה העולם להתקרב להש"י וכו' ע"ש כ"ז היטב:

וזה ששיבח הש"י את כנסת ישראל שערך כעדר העזים שגלשו וכו' ופרש"י אף הרקים שבך חביבין עלי וכו' וכן פירש לקמן (קפיטיל ו') ע"פ שערך כעדר העזים בקטנים ורכים ודקים שבכם יש שבח הרבה. נמצא ששערך מרמז על הגרועים והפחותים שבישראל שגם הם יקרים מאד מאד בעיני הש"י כי מוצא גם בהם שבח הרבה על ידי הנקודות טובות שמוצא בכל אחד ואחד מהם. ועל כן נקראים בשם שערות כי זה עיקר שבחם מה שמוצא בכל אחד מהם בחי' שערות קדושות הרבה דהיינו מה שכל אחד מהם מנתק עצמו בכל פעם כחוט השערה להש"י או לדברים הנוגעים לעבודתו יתברך שזה יקר מאד אצל השי"ת כנ"ל. וזה בחי' ציצית שהם בחינת שערות כמובא בחי' ויקחני בציצית ראשי היינו כי ציצית הם בחי' חוט של חסד שהשי"ת ממשיך עלינו בכל יום שאלו החוטי חסד בחי' ציצית נקלעים ונשזרים מהשערות הנ"ל מה שהשי"ת מטה כלפי חסד ומוצא בכל אחד מישראל נקודות טובות שהם בחי' שערות כנ"ל ואלו השערות מתקבצין יחד ונקלעים ונשזרים ונעשין בחי' חוטי הציצית הקדושים שמאירין על ישראל בכל יום. כי ידוע בכוונות שבחינת ציצית נמשכין מנימין ושערות עליונים מבחינת שערות דעתיק ואו"א שמהם יוצא אור הציצית הקדושים כמבואר בכוונות ציצית ע"ש היינו כנ"ל. כי עתיק הוא בחי' חסד עליון ונורא מאד בחי' ורב חסד כי שם כולו טוב וחסד ושם שורש כל הי"ג מדות של רחמים שהם תליסר תיקוני דיקנא ששם נמחלין כל העונות ונתהפכין לזכיות. וכל האורות הקדושים הנמשכין משם הכל בבחי' נימין ושערות כידוע בכתבי האר"י ז"ל היינו כנ"ל. כי מעוצם החסד והטוב הנפלא שיש שם על ידי זה מסתכל הש"י רק על הטוב שבישראל אפילו בפושעי ישראל הוא מסתכל רק על בחי' השערות שנמצא בכל אחד ואחד מה שכל אחד מנתק עצמו לפעמים כחוט השערה מגשמיותו אליו ית' ועל ידי זה מאירין שם אורות גדולים ונוראים שנקראי בחי' נימין ושערות בחי' ועתיק יומין יתיב לבושיה כתלג חיוור ושער רישיה כעמר נקי. ועל ידי בחינת אלו השערות נמתקין כל הדינים ונמחלין כל העוונות ונמשכין כל החסדים והטובות על ישראל הכל ע"י בחי' שערות עליונים שנמשכין ע"י השערות טובות שמוצא הש"י בכל אחד מישראל אפי' בהגרוע שבגרועים ומהם יוצא אור הציצית וכנ"ל. וזה בחי' ן המצר קראתי י"ה. ומבואר בכוונות שמצר אותיות צמר בחי' שערות שהם בחי' תיקוני דיקנא ע"ש היינו כנ"ל ששערות הדיקנא קדישא שהם כל המדות של רחמים נמשכין ע"י בחי' מן המצר קראתי י"ה דהיינו ע"י שהאדם מנתק עצמו כחוט השערה מגשמיותו להש"י דהיינ ו כשהוא במצר גדול והתאוות והס"א מתגברים עליו כמו שמתגברים עד שאין לו דרך לנטות ימין ושמאל בבחי' כל רודפיה השיגוה בין המצרים עד שנדמה שאפס תקוה חס ושלום. והוא בעוצם דחקו ומיצר נפשו פונה להשי"ת וצועק אליו יתברך מן המצר בחי' מן המצר קראתי י"ה. אע"פ שמה שפונה להשי"ת הוא רק כחוט השערה מוא יקר בעיני השי"ת ונעשה ממצר צמר שהם בחי' שערות דדיקנא קדישא ששם כולו רחמים וטוב ששם נתהפך הכל לטובה וזכות כידוע. וזה בחי' חוט של צמר בחוה"כ שהיה מלבין העונות של כל השנה כמ"ש ואם יאדימו כתולע כצמר יהיו. כי עיקר סליחת העונות ביוה"כ נמשך ע"י בחי' זאת על ידי שהשי"ת מוצא בישראל בהחוטאים ר"ל כמה וכמה שערות טובות כנ"ל שעל ידי זה מאירין השערות העליונות שהם בחי' ת"ד בחי' צמר כנ"ל שעל ידי זה מחילת כל העוונות כנ"ל:

הן המה קצות דרכי הספר הק' הזה המחיה נפש כל חי ואם תסיר מתוכך מוטה המחשבות המעקצים הלב מגודל הרוח סערה אשר בעולם מהקטגוריא שבין הת"ח הנתרבה עכשין בעקבות משיחא באחרית הימים האלה בעו"ה. אוי מה היה לנו. ואף על פי כן הבחירה חפשיית ואם תטה אזנך ולבך באמת לאמתו ותבקש באמת להתקרב להש"י ולשמוע לקול תורתו ומצותיו יתברך ותדרוש ותחפש ותבקש באמת אחרי דברי אלקים חיים הן המה דיבורים כשרים חיים וקיימים אשר יצאו מפי הצדיקים קדושי עליון זי"ע להחיות נפש כל חי אשר רק בשביל זה טרחו ויגעו כל ימיהם במסירת נפש ובזיונות ושפיכת דמים בלי שיעור הכל כדי להחיותינו בדבריהם הנעימים ונאמנים לעולמי עד עתה גם עתה. אז תבין באמת שצריכין לאחוז בהספר הק' הזה בכל לב ונפש תמיד כי המה יאירו לך בעמקי שאול תחתיות ומתחתיו ויחיו וישיבו נפשך להתרפק ולהתדבק בו יתברך תמיד בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ובכל מדה ומדה שעובר עליך מכולם תשוב עליו ית' ואז יהיה נפשך לשלל אכי"ר: