ליקוטי הלכות/אורח חיים/הלכות השכמת הבוקר/הלכה ה

השכמת הבוקר הלכה ה

עריכה

אות א

עריכה

יתגבר כארי לעמוד בבקר שיהא הוא מעורר השחר.

על פי התורה תקעו תוכחה בליקוטי תנינא סימן ח'.

עיין שם כל התורה מרישא לסיפא, והיוצא לנו משם בקיצור לענינינו, שעיקר התיקון הוא על ידי הצדיק הבעל כח גדול שיכול להתפלל תפילה בבחינת דין כמו פינחס בעת שהיה מעשה זמרי וכו'.

כי כל הקלקולים ח"ו הם על ידי בחינת 'והנחש היה ערום' וכו', שעל ידי זה מתגבר תאות ניאוף שהוא על ידי קלקול המוח. כי הדעת שבמוח שכלול משלשה מוחין הוא בחינת ג' מחיצות פרוסות בפני התאוה הזאת. אך כשהסטרא אחרא יונק מהרחמנות שהוא הדעת וכו', אזי נקטן הדעת וכו', ומשם התגברות התאוה הזאת ח"ו.

ואז התפילה בבחינת דין והסטרא אחרא רוצה לבולעה ח"ו. ואזי צריכין בעל כח גדול שיוכל להתפלל תפילה בבחינת דין וכו'. ועל ידי זה נעשין גרים ונתרבה כבודו יתברך, שעל ידי זה נמשך נבואה וכו', ועל ידי זה מתברר המדמה, שעל ידי זה מתבררת האמונה להאמין בחידוש העולם, שעיקרו נתגלה על ידי מתן תורה שאז זכו כל ישראל לרוח נבואה וכו'.

ועל ידי אמונה זוכין לחידוש העולם של לעתיד, בבחינת (תהלים צ"ב) "להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות", בחינת (איכה ג') "חדשים לבקרים רבה אמונתך". וחידוש העולם הוא בבחינת ארץ ישראל שהוא לגלות ההשגחה וכו'.

ועל ידי זה נמשך השיר חדש של נפלאות וכו', שהוא בחינת הקול המשקה את הגן, שעל ידי זה מתגבר מזונה דנשמתא שהוא בחינת ריח, בחינת יראה, על מזונא דגופא וכו', בבחינת (בראשית כ"ה) "וידו אוחזת בעקב עשו" וכו'. עיין שם כל זה היטב היטב, כי נורא הוא מאד:

אות ב

עריכה

וכל זה הוא בחינת התעורות השינה שהוא בחינת תחיית המתים בחינת חידוש העולם כמו שמברכין בכל יום על התעוררות השינה המחזיר נשמות לפגרים מתים. כי עיקר בחינת התעוררות השינה נמשך בשרשו מכל בחינת התיקונים הנ"ל כי השינה הוא על ידי התמעטות המוחין ובלבולים. שנמשך מבחינת והנחש היה ערום שכרוך אחר המוח על ידי חטא אדם הראשון וכו'. שכל אדם צריך ללחום הרבה עם המחשבות שבמוח לבררם מאחיזת הנחש היה ערום. ומחמת זה צריכין לשינה. שכשהמוח מתבלבל שהוא על ידי מלחמה זאת אזי צריכין לישן שהוא נייחא למוחין ואז סטרא אחרא שריא על ידוהו. כי עיקר התגברותו הוא על ידי הסתלקות המוחין כנ"ל. ואז עיקר התיקון על ידי הבעל כח הנ"ל שיכול להתפלל תפלה בבחינת דין וכו'. שעל ידי זה מוציא כל הדעת והמוחין וכו' מהסטרא אחרא ונתגלו מימי הדעת בחינת כי מלאה הארץ דעה כמים לים מכסים וכו'. שזהו בחינת התעוררות השינה על ידי שהוציאו הדעת מהסטרא אחרא ונתגלו מימי הדעת בבחינת כי מלאה הארץ דעה כמים לים מכסים וכו'. שזהו בחינת התעוררות השינה על ידי שהוציאו הדעת מהסטרא אחרא וחזר למקומו בהתחדשות נפלא בבחינת חדשים לבקרים וכו'. ועל כן עיקר תיקון השינה הוא על ידי קריאת שמע שעל המטה שצריכין לקרותה בכוונה גדולה כמו שכתוב בכוונת האר"י ז"ל. כי קריאת שמע שעל המטה הוא בחינת תפלה בבחינת דין כמו שאמרו רז"ל (ברכות ה') כל הקורא קריאת שמע על מטתו כאלו אוחז חרב פיפיות בידו. והעיקר לקשר עצמו לצדיקי הדור בחינת בעלי כח הנ"ל שיכולים להתפלל תפלה בבחינת דין ועל ידי זה יוכל להתגבר לקום בחצות. כי עיקר קימת חצות הוא על ידי כחה צדיקים הנ"ל שיכולים להתפלל התפלה בבחינת דין שמשם נמשך ההוא שלהובא דאשא דבטש בגדפוהי דתרנגולא וכו' (זוהר ויקרא דף כ"ז) שהוא בחינת גבורות שעל ידי זה קמים בחצות ומקוננים על חורבן בית המקדש. וכל הקינות הם בבחינת תפלה בבחינת דין. כי בכיה וקינות הם בחינת דינים. על כן טוענים שם הרבה עם השם יתברך ועושים פלילות עמו יתברך כמו שכתוב (ישעיה ס"ג) למה תתעינו ה' מדרכיך תקשיח לבינו מיראתך וכו' איה קנאתך וגבורותיך המון מעיך ורחמיך אלי התאפקו וכן הרבה וזה שאומרים אחר כך (תהלים כ"ד) ויבא מלך הכבוד וכו' כי על ידי התפלה בחינת דין הנ"ל שהוא תיקון המוח בחינת התעוררות השינה כנ"ל. על די זה מוציאין מהסטרא אחרא כל הדעת וכל הרחמנות וכל הנפשות והנצוצות שבלע וכו' עד שעושין בעלי תשובה וגרים וכו'. שזהו בחינת מה שכתוב בכוונות שבחצות לילה הראשון בעת השינה אזי בחינת המלכות יורדת בעולמות התחתונים בעמקי הקליפות לברר ולהעלות משם כל הנפשות והנצוצות שנפלו וירדו לשם וכו'. עד שבחצות לילה היא שואגת כאיל תערוג וכו' היינו כל הנ"ל. כי הכל נעשה על ידי עבודת הצדיקים בעלי כח הנ"ל שהם בבחינת (שם ק"ג) גבורי כח עושי דברו וכו'. ועל ידי אלו הנפשות וכו' שעולין על ידי זה נתרבה כבודו יתברך מאד וכו'. ועל כן אומרים תיכף אחר הקינות שהם בבחינת התפלה בבחינת דין כנ"ל אומרים אחר כך (שם כ"ד) שאו שערים ראשיכם וכו' ויבא מלך הכבוד וכו'. כי אז עיקר התגלות כבודו על ידי שקמים בחצות על ידי ההוא שלהובא דאשא דבטיש בגדפוי דתרנגולא וכו'. ואומרים הקינות על חורבן בית המקדש שכל זה נמשך מהתפלה בבחינת דין של בעל כח הנ"ל שעל ידי כל זה מתרבה ומתגדל כבודו יתברך ועל כן מתפללין אז על זה הרבה ויבא מלך הכבוד כמה פעמים. וזהו מי זה מלך הכבוד וכו' שאין לו פירוש כלל. מהו ענין השאלה הזאת ומי הוא השואל ומי הוא המשיב. אך הכל הוא ענין הנ"ל שהסטרא אחרא בחינת הנחש היה ערום מתגבר בכל פעם מאד להעלים ולהסתיר כבודו יתברך על ידי שרוצה לינק מהדעת ומתגבר בתאוה הנ"ל ומבטל ומבלבל התפלה וכו' שכל זה הוא בחינת העלמת כבודו יתברך. כי כמו שעל ידי התיקון הנ"ל שמוציאין מהסטרא אחרא חיותה וכו' נתרבה ונתגדל כבודו יתברך. כן להיפך ח"ו. כשהיו הם מתגברין היה מתעלם כבודו יתברך. ועל כן אחר חצות שמתחילין לעסוק בתיקון הנ"ל על ידי גבורי כח הנ"ל אזי אומרים שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם שהם השערי והפתחים של הבית המקדש שהם בחינת השערים והפתחים שבדעת האדם שכולם יהיו נפתחין ויבא בהם מלך הכבוד שיתגלה אלקותו וכבודו בעולם בכלל ובפרטיות במוח ובלב כל האדם שכולם יכירו וידעו את כבודו יתברך. ואזי תיכף שואל מי ששואל שהם המחשבות הרעות והזרות שבלבל האדם הנמשכין ממקום שנמשכין מבחינת (בראשית ג') והנחש היה ערום הנ"ל שפיתה לאדם וחוה ולכל הכרוכים אחריו ח"ו. כמו שכתוב בזוהר הקדוש (בראשית דף נב) וי ולחויא קדמאה דקטיל לאדם ולכל דרין דאתין אבתרי' והם שואלים (תהלים כד) מי זה מלך הכבוד. כי נדמה להם שכבר העלימו כבודו לגמרי. עד שאי אפשר לגלותו שיבא בדעתינו ובלבינו ובכל העולם ואז משיבין להם מיד (שם) ה' עזוז וגבור ה' גבור מלחמה, עזוז וגבור דייקא. גבור מלחמה דייקא שמזכירין עתה רק תוקף גבורתו ועזוזו היינו בחינת גבורות ותוקף התפלה בבחינת דין וגבורה הנ"ל של הבעלי כח כנ"ל שהם מוסיפין כח בגבורה של מעלה כמו שאמרו רז"ל כמו שכתוב (שם קח) באלהים נעשה חיל. היינו שעל ידי עזוז גבורת התפלה הנ"ל על ידי זה עיקר גבורת המלחמה בחינת ד' גבור מלחמה שעל ידי זה מוציאין מהסטרא אחרא כל חיותה כל הנפשות וכו' שעל ידי זה מתרבה ומתגדל ומתגלה כבודו יתברך מאד לעיין כל. ועל כן אומרים תיכף אחר כך עוד הפעם ויבא מלך הכבוד עד שמסיימין בפירוש ה' צב אות הוא מלך הכבוד סלה. כי בודאי יגמור את שלו ויתגלה כבודו לעין כל והכל על ידי בחינת עזוז וגבור וכו' על ידי התפלה בבחינתדין וגבורה הנ"ל:

אות ג

עריכה

ועל ידי הכבוד נמשך נבואה שהוא בחינת התורה שכלול מכל העשרה מדריגות של נבואה וכו' שעל ידי זה מתברר המדמה שעל ידי זה עיקר התגלות האמונה הקדושה. וזהו בחינת עסק התורה שצריכין לעסוק אחר חצות שאז עיקר הזמן המובחר לעסוק בתורה כמובא. כי עסק התורה אז זה בחינת המשכת רוח נבואה הנ"ל, כי כל המדריגות של נבואה כלולים בתורה כנ"ל. ועל ידי התורה בחינת נבואה זוכין לאמונת חידוש העולם שעל ידי זה זוכין לבחינת חידוש העולם של לעתיד שהוא בחינת (תהלים צ"ב) להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות בחינת (איכה ג') חדשים לבקרים רבה אמונתך וכו' כמו שכתוב שם. וזה נעשה בכל יום. כי אור הבקר בוקע וזורח בכל יום אחר חשכת לילה על ידי כל התיקונים הנ"ל. כי כמו שהוא בכלליות בענין חידוש העולם שנקרא יום שנמשך על ידי תיקון האמונה בלילה בגלות שדומה ללילה שעל ידי שישראל מחזקין את עצמן באמונה בתוקף חשכת לילה שהוא הגלות. והכל בכח הצדיקי אמת בעלי כח הנ"ל על ידי זה זוכין לחידוש העולם וכו' כנ"ל. וכמו כן נעשה בפרטיות בכל יום שעל ידי התיקונים הנ"ל שממשיכין על ידי קימת חצות ועסק התורה אז וכו', שעל ידי זה מתרבה כבודו וזוכין לאמונה. על ידי זה מאיר אור הבקר שהוא בחינת חידוש העולם הוא בחינת בקר שמשם נמשך אור בקר בכל יום שכל זה הוא בחינת להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות בחינת חדשים לבקרים רבה אמונתך שנאמר על חידוש העולם וכפשוטו נאמר על לילה ובקר ממש כי שניהם אחד וכנ"ל וכל אחד מישראל כפי מה שזכה להתקרב לצדיק האמת הבעל כח הנ"ל ולעסוק בכחו בתיקונים הנ"ל לקום בחצות וכו' כנ"ל כמו כן יזכה לאור בקר לבחינת חידוש העולם ואז יגיד חסדו וטובו יתברך שגמל עמו וכו' בחינת להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות וכו' כנ"ל:

אות ד

עריכה

ועל ידי זה נמשך השיר חדש הנ"ל בחינת (תהלים צח) מזמור שירו לה' שיר חדש כי נפל אות עשה וכו'. ומשם כל השירות ותשבחות שאומרים בבקר בתפלת שחרית. כי כל השירות ותשבחות של עכשיו נמשכין מקול השיר שיתער לעתיד. וזה בחינת (איוב לח) ברן יחד כוכבי בקר. בחינת הרינות והתשבחות שנתעוררין בכל יום בבקר שנמשך מהבקר של לעתיד שהוא בחינת חידוש העולם וכו'. שנמשך על ידי התפלה בבחינת דין כנ"ל. וזהו (שם) ויריעו כל בני אלהים. כי כל זה נמשך על ידי בחינת בני אלהים שהוא בחינת דין וגבורה דקדושה היינו על ידי הצדיקים גבורי כח הנ"ל שיכולים להתפלל תפלה בבחינת דין שעל ידי זה נתעורר השיר של לעתיד שמשם הוא בחינת ברן יחד כוכבי בקר וכנ"ל:

אות ה

עריכה

וזהו יתגבר כארי לעמוד בבקר וכו'. יתגבר דייקא. כי צריך התגברות גדול לזה. כי עיקר התעוררות השינה נמשך מגבורות מבחינת התפלה בחינת דין של הבעל כח כנ"ל. וזה שיהא הוא מעורר השחר בחינת (תהלים נז) עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר. היינו לעורר הניגון הנ"ל שמזמרת אילת השחר בבקר על ידי כח הצדיקים הנ"ל על ידי שהם מגלים כבודו יתברך שהוא בחינת עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר אשרי אשרי מי שיש לו חלק בזה. והעיקר על ידי התקרבות לצדיקי אמת באמת לאמתו בשביל כבודו יתברך לא בשביל כבוד עצמו ח"ו:

אות ו

עריכה

וזה בחינת נטילת ידים שחרית כשקם משינתו כי המים טהורים של הנטילה נמשכין על ידי בחינת התגלות הדעת שנמשך על ידי התפלה בבחינת דין הנ"ל שהוא בחינת (ישעיה יא) כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים וכו' ומשם נמשכין המים האלו של הנטילה כשקם משינתו. ועל כן צריך ליטול את הידים דייקא, כי עיקר הכח והחיזוק צריכין ליתן להידים כדי שהם יתגברו על העקב דסטרא אחרא בבחינת וידו אוחזת בעקב עשו. וידו דייקא. כי עיקר התיקון על ידי האמונה בחידוש העולם שהוא בחינת ידים בחינת (ישעיה מח) אף ידי יסדה ארץ וימיני וכו'. ועל כן נקראת האמונה בחינת ידים כמו שכתוב (שמות יז) ויהי ידיו אמונה וכו'. כי עיקר האמונה להאמין בהשם יתברך שברא העולם יש מאין בחינת ידים כמו שכתוב אף ידי יסדה ארץ וימיני וכו'. ולהאמין בהתורה ומצות מעשיות שצריכין לעשות בידים. ועל ידי זה זוכין להניגון הנ"ל שהוא בחינת ידים בחינת (שמואל טז) ונגן בידו וטוב לך. ועל יד כל זה מקבלין כח ידי יעקב להכניע עקב עשו בבחינת וידו אוחזת בעקב עשו וידו דייקא כנ"ל. וכל זה נמשך על ידי מימי הדעת שנתגלה על ידי התפלה של הבעל כח הנ"ל שבהם אנו מטהרין את הידים אחר השינה. ועל כן מטהרין את הידים דייקא וכו' וכנ"ל:

אות ז

עריכה

וזה בחינת יאר צייט שהוא היום שמת בו אביו או אמו. שאומרים אז קדיש (שלחן ערוך יורה דעה סימן שע"ו ס"ה ברמ"א) ומתענין בו. (שלחן ערוך אורח חיים סימן תקס"ח ס"ח) כי אז עוסקין הבנים לתקן ולהעלות נפש אביהם ואמם שמתו. והמיתה היא בחינת שינה. וכשמתקנים ומעלין אותם זה בחינת תחיית המתים שהוא בחינת התעוררות השינה בחינת (דניאל י"ב) ורבים מישני אדמת עפר יקיצו בחינת ומקיים אמונתו לישני עפר. ועל כן ברכת מחיה המתים מתחילין אתה גבור לעולם אדני. כי עיקר תחיית המתים הוא בחינת חידוש העולם הוא על ידי התפלה בבחינת דין הנ"ל שזהו בחינת אתה גבור וכו'. (וכמבואר במקום אחר שבכל התפלות צריכין להמשיך כח התפלה בבחינת דין הנ"ל שהוא ברכת אתה גבור וכו'). ועל כן אומרים אז קדיש כי קדיש הוא שבח נפלא ונורא מאד כמובא. כי תבר כל גזיזין דפרזלא וכו' כמו שכתוב בזוהר הקדוש. (תרומה דף קכט) כי הקדיש נמשך מבחינת השיר שיתער לעתיד. ועל כן מתחילין בו בעלמא די ברא כרעותי' היינו בחינת אמונת חידוש העולם שאנו מאמינים שברא העולם כרצונו. וימליך מלכותי'. שהוא בחינת חידוש העולם של לעתיד שאז יגלה מלכותו לעין כל כמו שכתוב (זכריה י"ב) והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא וכו' וזהו איש"ר מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך וישתבח וכו'. לעילא מן כל ברכתא ושירתא תושבחתא ונחמתא שכל זה הוא בחינת השיר שיתער לעתיד הנ"ל שהוא לעילא מן כל ברכתא ושירתא וכו' ועל כן אומרים הבנים השבח הנורא הזה בשביל נפש אביהם ואמם להעלותם ולתקנם. כי עיקר תקונם הוא בבחינת תחיית המתים חידוש העולם שזה נתעורר על ידי שבח הנורא של הקדיש שהוא שיר הנ"ל של לעתיד שהוא האושר המקוה. כי אז יכירו אותו יתברך וידעו מה שפעלו ישראל הכשרים והצדיקים בעבודתם אשרי המחכה לזה:

אות ח

עריכה

ועל כן מתענין ביום היאר צייט. להכניע מזונא דגופא על ידי התענית. כי על ידי כל הנ"ל זוכין להכניע מזונא דגופא לגבי מזונא דנשמתא כמבואר שם בהתורה הנ"ל עיין שם התורה הנ"ל מתחלתו לסופו. ואז תבין דברינו בעזרת השם יתברך:

אות ט

עריכה

ועל כן נוהגין זאת בכל שנה ביום שמת בו אביו או אמו, כי תקופות השנה שמסבב השם יתברך ומקיף הגלגלים בכל שנה הוא בחינת תקופות הימים. כי כמו שבכל יום יש יום ולילה ערב ובקר. כמו כן בכלליות השנה יש קיץ וחורף שהם בבחינת יום ולילה ערב ובקר. כמו כן בכלליות השנה יש קיץ וחורף שהם בבחינת יום ולילה. כי בחורף הלילות ארוכים נחשב לגבי קיץ לבחינת לילה. והקיץ שבו הימים ארוכים הוא בבחינת יום לגבי החורף. וכמו שכתוב (תהלים ע"ד) לך יום אף לך לילך וכו' אתה הצבת גבולות ארץ קיץ וחורף אתה יצרתם. וכל סיבוב השנה הוא בבחינת סיבוב היום והלילה ערב ובקר שהוא בחינת חשכת הגלות שדומה ללילה ואור הגאולה שהוא בחינת בקר בחינת כלליות העולם הזה שנקרא לילה כנגד חידוש העולם שהוא בחינת עולם הבא שהוא בחינת אור יום כמובן למשכיל שכל הנ"ל הם בבחינה אחת. ועל כן כשמסבב שנה על נפש המת צריכין הבנים לעסוק בתקונו בגמר השנה שהוא בחינת סיבוב לילה ויום שבהם נעשה בחינת תיקון של חידוש העולם שהוא בחינת אור יום שבא אחר חשכת לילה על ידי שהתחזקו באמונה בכל תוקף החשך של הלילה שהוא בחינת הגלות בחינת העולם הזה שזה המת שהיה בעולם הזה ועכשיו הוא צריך לעלות למקומו לכל הבחינות הנ"ל שהם בחינת אור כנ"ל. ועל כן אז עוסקין הבנים בתיקונו על ידי הקדיש וכו' וכנ"ל. גם בכל שנה ושנה יש ראש השנה שאז עיקר כל התיקונים וכמבואר היטב בהתורה הנ"ל. כי מראש השנה נמשכין התיקונים הנ"ל על כל השנה כולה ועל כן בכל התחלת שנה של נפש המת שהוא ביום היאר ציט צריכין לעסוק בתיקונים הנ"ל וכנ"ל:

אות י

עריכה

כי על הבנים חל התיקון. כי עיקר הוא הדעת דקדושה שצריכין לתקנו על ידי בחינת הנ"ל. והדעת הוא בחינת רחמנות שנמשך מאב לבן כמו שכתוב שם על מאמר רז"ל (בראשית רבא וירא פרק נ"ד) עד כאן רחמי האב על הבן. וזהו (ישעיה ל"ח) אב לבנים יודיע אל אמתך. כי הדעת והרחמנות הם בחינה אחת כנ"ל. ועל כן הבן דייקא עוסק בתיקון אבותיו כי הוא צריך לתקן הדעת הנמשך מאב לבן שמשם נולד שהכל נתקן על ידי בחינת הנ"ל שעל ידי זה זוכין להניגון והשיר של חידוש העולם שהוא עיקר התיקון שבשביל זה בא האדם לעולם ובשביל זה עיקר החיוב והמצוה להשאיר בנים אחריו. הכל בשביל תיקון הדעת הנ"ל שהוא תיקון האמונה שמתבררת מדור לדור בבחינת (תהלים ק') ועד דור ודור אמונתו בחינת (שם קמה) דור לדור ישבח מעשיך וכו' בחינת (שם קי"ט) לדור ודור אמונתך כוננת ארץ שעיקר קיום העולם מדור לדור בחינת כוננת ארץ ותעמוד הוא רק בשביל בירור האמונה שמתבררת מדור לדור בחינת לדור ודור אמונתך וכנ"ל. ברוך ה' לעולם אמן ואמן:

אות יא

עריכה

וזהו מה שאמרו רז"ל (ברכות ט"ו) כל הנפנה ונוטל ידיו ומניח תפילין וקורא קריאת שמע ומתפלל כאלו קיבל עול מלכות שמים שלימה. הנפנה ודוחה המותרות זה בחינת הכנעת וביטול מזונא דגופא שמשם כל המותרות. ונוטל ידיו זה בחינת נטילת ידים הנ"ל על ידי מימי הדעת ומניח תפילין זה בחינת דעת ומוחין שזוכין עכשיו על ידי הצדיק הנ"ל שהוציא הדעת מהסטרא אחרא וכו' כנ"ל. וקורא קריאת שמע זה בחינת תיקון האמונה שנעשה על ידי זה כנ"ל, ומתפלל. כי עכשיו הוא תיקון התפלה בשלימות. כי אחר כך אחר שהוכרח להתפלל בבחינת דין כדי להוציא הדעת מהסטרא אחרא כנ"ל. אחר כך מתקן תקון התפלה כתקונו שהוא בחינת רחמים ודעת שזה עיקר תיקון התפלה כנ"ל כי עיקר התפלה להמשיך חסדים לעורר בחינת חידוש העולם בחינת עולם חסד יבנה לעורר השיר של חסד שיתער אז שזהו בחינת ריבוי השירות ותשבחות שאומרים בשעת התפילה וכנ"ל. ואזי הוא מקבל עול מלכות שמים שלימה בוודאי. כי על ידי שממשיך בחינת התיקון של חידוש העולם כנ"ל על ידי זה מתגלה מלכותו וממשלתו וכו' בשלימות. כי עיקר התגלות המלכותו יתברך יהיה אז כמו שכתוב (זכריה י"ד) והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא וכו' וכתיב (תהלים צ"ז) ה' מלך תגל הארץ (שמות ט"ו) ה' ימלוך לעולם ועד וכן הרבה שנאמר על התגלות מלכותו לעתיד, ומשם אנו ממשיכין קבלת עול מלכות שמים שלימה עתה כפי עבודתינו שהכל בשביל זה להמשיך עלינו קדושת חידוש העולם בזה העולם המעשה דייקא שעל ידי זה יזכה כל אחד כפי חלקו להשיר וכו'. של חדוש העולם שהוא חלקו לעולם הבא:

אות יב

עריכה

ועל כן היה עיקר יציאת מצרים בחצות. כמו שכתוב שם (י"א) כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים, כי עיקר יציאת מצרים היה על ידי מטה משה ואהרן שהם בחינת תפלה בבחינת דין בחינת (שמות ז') והשלך לפני פרעה יהי לתנין וכו' כנ"ל. על כן היה עיקר יציאת מצרים בחצות הלילה כי אז מתעורר כח התפלה בבחינת דין כנ"ל וזה שאמרו רז"ל (ברכות ג') מכדי משה לא ידע חצות אימת דוד היכי ידע. אלא דוד סימנא הוי לי' כי כנור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד וכו'. כי בימי משה עדיין לא נשלם בשלימות התיקון של התפלה בבחינת דין הנ"ל. ועל כן היה עדין אחריה גלות. ועל כן לא היה יודע עדיין לכווין היטב בחינת חצות אימת שנמשך מהתפלה הנ"ל כנ"ל. אבל דוד הוא משיח שהוא יזכה לזאת התפלה בתכלית השלימות שעל ידי זה תהיה הגאולה שלימה שאין אחריה גלות שזהו בחינת (תהלים מ"ה) חגור חרבך על ירך גבור וכו' עד עמים תחתיך יפלו בלב אויבי המלך. וכן הפסוק (שם ק"י) מטה עוזך ישלח ה' מציון וכו' שמביא שם בהתורה הנ"ל לענין התפלה הנ"ל נאמר עיקרו על דוד משיח שעליו נאמר (שם) נאום ה' לאדוני שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך מטה עוזך וכו'. כי הוא יגמור הגאולה בשלימות כי הוא יושב לימין השם יתברך עד ישית אויביו הדום לרגליו וכו'. ועל כן דוד השיג זמן חצות שהוא מתעורר על ידי התפלה הנ"ל כנ"ל, וזהו בעצמו מה שכתוב שם דוד כנור היה תלוי למעלה ממטתו וכיון שהגיע חצות לילה רוח צפונית מנשבת בו והיה מנגן מאליו. היינו בחינת הניגון הנפלא המבואר שם שהוא נמשך על ידי התפלה כמו שכתוב שם. ועל כן הוא מתעורר על ידי רוח צפונית דייקא שהוא בחינת גבורות בחינת התפלה בבחינת דין הנ"ל ומשם היה ידוע דוד חצות אימת. כי עיקר בחינת חצות שהוא בחינת התעוררות השינה שהיא בחינת הגאולה. כי הגלות נקרא שינה חשכת לילה. והגאולה נקרא התעוררות השינה כמו שכתוב (שם ע"ח) ויקץ כישן ה' כל זה נמשך על ידי התפלה בבחינת דין הנ"ל שזה הכח מתעורר בחצות לילה כנ"ל. שמשם מתעורר קול הניגון הנ"ל בכנור של דוד על ידי רוח צפונית דייקא. ועל כן על ידי זה דוקא היה ידוע חצות אימת והיה קם ועוסק בתורה. כי הכל בחינה אחת כנ"ל.