לחם משנה/הלכות יסודי התורה/י
הלכה ב
עריכהובודקים אותו פעמים הרבה ואם נמצאו דבריו נאמנים כלם הרי זה נביא אמת: כלומר עד שיתאמת, אבל לא יותר מדאי כדכתב לקמן דאיכא איסורא ד(דברים ו, טז): "לא תנסו וכו'":
הלכה ד
עריכהולא מצינו שחזר בדבר טובה וכו': הך מילתא במס' שבת פ' במה בהמה (שבת דף נ"ה) ואע״ג דאמרינן התם דחזר בו משום עונש תוכחה שלא הוכיחו הצדיקים לרשעים ומהך טעמא אמר רבי זירא לר״ש דלוכחינהו להנהו דבי ריש גלותא משום דעונש תוכחה גדול וא״כ אפשר דמשום עונש תוכחה ינחם הקב״ה ולא יהיה בזה הכזבת נביא מ״מ מילתא דלא שכיחא דלא היה הדבר הזה כי אם פעם אחת בעולם. והרב מהר״ר אליה מזרחי בפרשת וישלח בביאורו לרש״י גבי ויירא שמא יהרג האריך שם בסתירת המאמרים דיעקב נתיירא שמא יחזור בו האל יתברך שמא יגרום החטא ובהא דבפ' במה בהמה נראה איפכא וכן מדברי רבינו שכתב שבחינת הנביא הוא בדבר זה משמע דלא חיישינן לשמא יגרום החטא. ותירץ שם דשאני היכא דההבטחה היתה לעצמו ואין בחלופה הכזבת נביא כההיא דיעקב להיכא שיש בה הכזבת נביא כההיא דרבי אחא בפרק במה בהמה, והדר מקשה מההיא דפ״ק דברכות דאמר שם עד יעבור עמך ה' עד יעבור עם זו קנית דעם זו קנית הוי ביאה שניה וגרם החטא שלא נתקיים והאריך שם לתרץ. ונ״ל לתרץ דודאי היכא דאיכא גרם החטא יחזור בו האל יתברך ומאי דאמר בפ״ק דברכות על תנאי אינו חוזר היינו כל זמן שלא גרם החטא ודוקא היכא דליכא הכזבת נביא אבל היכא דאיכא הכזבת נביא לא, ובתירוץ שתירץ הרב ז״ל מעד יעבור עמך ה' עד יעבור עם זו קנית אע״ג דזה היה דבר שאמר ה' למשה דכל דבר שאמר משה מפי הגבורה אמרו מ״מ אינו כתוב בתורה בשם ה' אלא בשם משה. ומה שאז״ל לא יצאת אמירה מפי הקב״ה כלומר שאמר הקב״ה בתורה מפי עצמו שהוא מדבר או הנביא בשם ה' אמרן אבל אלו הם דברי משה אע״פ שמפי הגבורה אמרן מ״מ כיון שאינו בלשון האל יתברך יפול בהם נחמה שינחם האל יתברך. זה נ״ל נכון לתרץ והוא התירוץ ראשון שתירץ הרב ז״ל ושמא עם זה התירוץ נסתלקה קושיתו שהקשה עליו:
סליקו להו הלכות יסודי התורה בס״ד