לבוש אורח חיים תרצג

לבוש התכלת על אורח חיים (הלכות סדר היום) · לבוש החור על אורח חיים (הלכות שבת ומועדים)
לבוש עטרת זהב גדולה על יורה דעה · לבוש תכריך הבוץ והארגמן על אבן העזר · לבוש עיר שושן על חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה


<< | עשרה לבושי מלכות · לבוש החור על אורח חיים · סימן תרצג | >>

סימן תרצג בטור אורח חיים ובשולחן ערוך (ערוך השולחן)

תפילת פורים
ובו ארבעה סעיפים:
אבגד

סעיף אעריכה

ערבית אומרים על הניסים בתפילה בהודאה אחר "קוינו לך", אף על פי שעדיין לא קראו את המגילה. ואין אומרים "על הניסים" אלא בי״ד ולא בט״ו‏[1], שלא נעשה לנו הנס אלא בי״ד ולא בט״ו. ואם לא אמרו אין מחזירין אותו. ואין אומרים "כשם" כו׳ כמו שנתבאר בהלכות חנוכה סימן תרפ״ב. ואחר תפילת י״ח נראה לי שאין אומרים אלא חצי קדיש, שאין אומרים קדיש שלם אלא בגמר כל אותה תפילה, דהיינו אחר קריאת המגילה. ובמנהגים כתב קדיש שלם מיד אחר תפילת י״ח קודם קריאת המגילה. והוא תמוה בעיני, דמאי שנא משאר כל תפילות השנה, שמניחין הקדיש שלם עד גמר כל אותה תפילה. וכן במוצאי שבתות דבכל השנה, שאומרים "ויהי נועם ואתה קדוש" אחר תפילת ערבית, ואין אומרים קדיש שלם עד אחר "ואתה קדוש" כו׳. וכן בשחרית של פורים אין אומרים הקדיש שלם אלא אחר קריאת המגילה וגמר כל התפילה, כמו שכתב הוא עצמו במנהגים. ואם כן, מאי שנא בערבית של פורים שיאמרו קדיש שלם קודם קריאת המגילה "ואתה קדוש"? ועוד תמוה בעיני מאוד על המנהגים, שכתבו שגם אחר המגילה וסדר קדושה ואתה קדוש יחזרו ויאמרו קדיש שלם, על מה קאי אותו קדיש שלם? שאם יאמרו קדיש שלם קודם קריאת המגילה "ואתה קדוש" על תפילת י״ח, לא שייך לומר קדיש שלם אחר המגילה "ואתה קדוש", שאין אומרים "תתקבל צלותהון", שהוא תרגום של תפילה, אלא אחר שאמרו תפילת י״ח, שהוא נקרא "תפילה". לכן נראה לי שאין לומר אחר התפילה קודם המגילה אלא חצי קדיש, וטעות נפל בספרים במנהגים שכתבו קדיש שלם במקום חצי קדיש. ואחר כך קוראין אח המגילה, ולאחר המגילה אומרים הברכה "הרב את ריבינו" כו׳ ו"אשר הניא" כו׳, ואומר "ארור המן וזרש אשתו, וברוך מרדכי ואסתר, וגם חרבונה זכור לטוב", וסדר קדושה. ומתחילין "ואתה קדוש" ולא "ובא לציון גואל", שאין עיקר הגאולה בלילה. ואז אומר קדיש שלם, וקאי על כל תפילת ערבית, ו"עלינו", קדיש יתום.

ואם חל במוצאי שבת אומרים "ויהי נועם ואתה קדוש". ואומרים "ויתן לך" כמו בשאר מוצאי שבת. וקורין את המגילה ואחר כך מבדילין, שמאחרין לצאת מן השבת (ועיין לעיל סימן תרפ״א). גם בכאן כתוב במנהגים קדיש שלם קודם המגילה וגם אחר המגילה, והוא טעות גם כן כראשון, דמאי שנא מכל מוצאי שבת שאין אומרים קדיש עד אחר "ואתה קדוש"? נראה לי.

סעיף בעריכה

שחרית מתפללין כבשאר ימים, אלא שמוסיפין "על הניסים" בהודאה. ואם לא אמרו אין מחזירין אותו. ואומרים קרוב״ץ "ויאהב אומן" כו׳.

סעיף געריכה

ואין אומרים הלל בפורים. אף על גב שהוא יום שנעשה בו נס, ובכל יום שנעשה בו נס תקנו לומר הלל? שאני נס פורים, שלא נגאלו אלא ממות לחיים ולא משיעבוד אחשורוש, שהרי עדיין נשארו משועבדים לאחשורוש; ואם כן, איך יאמרו "הללו עבדי ה׳" וגו׳ דמשמעו עבדי ה׳ ולא עבדי מלך אחר, ועדיין הם עבדי אחשורוש? ועוד, שקריאת המגילה הוא כמו שירה ועומדת במקום קריאת ההלל, שאינו אלא שיר ושבח על הנס; הכי נמי המגילה, אין לך שיר גדול ממנו, שמפרסמין הנס לשבח לשם יתברך שהצילנו. ואומר חצי קדיש. ואין אומרים "אל ארך אפים", שהוא תחינה, ואין אומרים תחנון, שהוא נקרא יום טוב.

סעיף דעריכה

ומוציאין ספר תורה וקורין ג׳ בפרשת בשלח מן "ויבא עמלק" עד סוף הסדרה, שהוא מעין המאורע, כי המן מזרע עמלק. ואף על פי שאין בו אלא ט׳ פסוקים, וקיימא לן דאין פוחתין בבית הכנסת בתורה מי׳ פסוקים? היכא דמפסיק עניינא שאני. ויש כופלין פסוק אחרון להשלים לי׳ פסוקים, ואין נוהגין כן.

ואומר חצי קדיש, "יהללו", וקורא את המגילה ומברך לפניה ולאחריה כמו בלילה. ואין אומרים "אשר הניא", שכבר הזכירו הכל בקרוב״ץ. ואחר כך אומרים סדר קדושה, קדיש שלם, "עלינו", קדיש יתום. ואין אומרים "למנצח", דכתיב ביה "יענך ה׳ ביום צרה", ובפורים יום צרה ליכא.

במנחה מתפללין גם כן "על הניסים" ואומרים קדיש שלם ויוצאין מבית הכנסת, שאין מתפללין ערבית עד הלילה, שצריך לאכול הסעודה קודם תפילת ערבית, שאם יתפלל ערבית קודם הוי ליה לילה, וסעודת פורים צריכה לעשותה ביום, כמו שיתבאר לקמן. ומתפללין ערבית בלילה בתוך ביתו‏[2], ואין אומרים בה "על הניסים".

הערותעריכה

  1. ^ היינו בפרזים
  2. ^ נראה לענ"ד שבזמנו של הלבוש, לא יכלו היהודים ללכת בלילה לבית הכנסת, מפחד הגוים. והיו רגילים להתפלל ערבית מבעוד יום (לאחר פלג המנחה), כדי שיוכלו לחזור לבתיהם כשעדיין אור. ובמוצאי פורים, כפי שכתב הלבוש, אסור לעשות כן, ולפיכך התפללו כל אחד בביתו. ויקיעורך.