אדומים וכו' אפי' הוסיפו באדמימו' אינו מזיק עד שיהיו ירוק


והוריקו כתב הש"ך דדעת הטור ירוק זה היינו ירוק כעשבים שזה שקורין גרין. אבל ירוק כמוריקא שקורין געהל אינו פוסל. וכן דעת הר"ן ורא"ה אבל דעת רשב"א בתה"א כפי הנראה דעתו לפסול בלב וכו' אף מראה געהל זולת בכבד הואיל דרך כבד השמינה להיות כמוריקא אינו פוסל רק בירוק כעשבים. ויש לספק בדבריו בכבד כתושה אם כשר כמוריקא והפר"ח כ' להחמיר כי מצא לו עזר בדברי רמב"ם בפי' המשנה וע' פלתי שהסכמתי לדברי רא"ה ור"ן והטור כי אין מרשב"א ראיה וגם כתבתי דאין מרמב"ם בפי' המשנ' ראי' ע"ש. וגם בררתי דברי רשב"א בחידושיו לחולין שצריך ביאור לכאורה


כנגד המעים אפילו אין בבני מעים ריעותא והם לפנינו מ"מ טריפה כיון שהוריקה הכבד. ועיין בט"ז סק"ג מ"ש בשם מרדכי דיש לחוש שיהי' ניטל כל הכבד כולו ועיין פלתי מ"ש בישוב דברי מרדכי


הריאה אין חוששין דעת רשב"א דאין חוששין אבל בנמצא מ"מ טריפה דהא לא הגינו צלעותי' והט"ז הקשה ממ"נ אי ירוקה ככרתי הא כשרה מדר"ן ואי כמוריקא ל"ל נפלה לאור הא טריפה מחמת שינוי מראה עיין פלתי שכתבתי ע"ז ישוב נכון.


חוששין ואם ירק' ככרתי משמע דכשרה לכ"ע מדר"ן והנה"כ האריך דחזר בו רשב"א וס"ל כיון דנפלה לאור לא תלינן בדר"ן. ועיין פלתי שהבאתי ראי' לכך וכתבתי שאף רשב"א לא אסרו בדרך החלט רק בממ"נ ע"ש שהארכתי


וטחול הא דלא מנה בגמרא גבי לב קרקבן כבד טחול זה ראיה לרמב"ם דאין פוסל בעוף בטחול ושם בגמ' מיירי הכל בעוף


שהוריק' וכו' עיין פלתי בצבע של טחול:


כיון שנפלה לאור היינו ידוע ודאי שנפלה לאור פר"ח


של עוף בייתי הט"ז תמה דהוי כנאבדה ריאה דקיי"ל דפסול ועיין פלתי מ"ש בזה ובישוב נה"כ והעיקר דמיירי דלא ידע שנפלה לאור דאז יש להכשיר וכ"כ פר"ח.


בידוע שנפלה לאור ואיתא לריאה קמן אבל אי ליתא לא חוששין כלל: